לפני כמה ימים התפרסמה הן באתר Search Engine Roundtable והן באתר Search Engine Land ידיעה מעניינת מתוך דבריו של מאט קאטס בכנס PubCon האחרון. מאט קאטס דיבר בכנס על שינויים באלגוריתם בשנת 2012 והזכיר בין היתר שמיקומו של התוכן העיקרי בדף יהיה אחד הגורמים לדירוגו של הדף בגוגל. לדבריו של קאטס, מיקומו של תוכן אדיטוריאלי מרכזי בחלק העליון של הדף (Above the Fold) ושמירה על פרופורציות ראויות בין תוכן אדיטוריאלי ותוכן פרסומי יהיו סיגנלים חדשים באלגוריתם של גוגל בשנת 2012.

דפי אינטרנט עמוסים בפרסומות, שיקשו בסופו של דבר על הגולשים למצוא במהירות את התוכן שחיפשו מלכתחילה בדף, ייפגעו בתוצאות החיפוש. מאט קאטס קבע שהאלגוריתם של גוגל הולך ונעשה מתוחכם יותר, ושדפים המציפים אותנו בבאנרים על חשבון תוכן מקורי לא יביאו הרבה נחת לבעליהם.

אבל האמת היא שהידיעה לא נשמעת מרעישה במיוחד. ראשית, כבר תקופה ארוכה אנחנו יודעים שגוגל לא רוצים להפנות גולשים לדפים שבהם הם יתקשו למצוא במהירות את התוכן שביקשו.

שנית, התפיסה לפיה מיקומו של התוכן בדף (כמו גם פריסתו, למשל בפסקאות, וצורת הצגתו, למשל ברשימות ובטבלאות), משפיע על דירוגו בתוצאות החיפוש אינה חדשה. היא מוכרת מאחד התחומים החביבים על בעלי אתרים ובעיקר על מקדמי אתרים – חילופי קישורים.

ידוע שכדי להשיג החלפה טובה, נדרשת קודם כול יכולת להעריך את החוזק או היעילות או הסמכות (תקראו לזה איך שתרצו) של הקישור שאותו מקבלים. אנחנו יודעים שקישורי Site Wide מה-Footer טובים פחות מקישורים אדיטוריאליים מהתוכן, למשל. למה? כי אזור ה-Footer של הדף נחשב משמעותי פחות לגולשים, ולכן גם למנועי חיפוש, מאזור התוכן המרכזי בדף.

הבלטת התוכן העיקרי בדף והקשר שבין מיקומו של התוכן בדף ואיכות הקישורים היוצאים ממנו הוזכר ב- Search Engine Roundtable של בארי שוורץ (שדרך אגב, ינחה גם השנה את כנס SMX Israel בירושלים בינואר 2012) לפחות פעמיים בשנים האחרונות.

פעם אחת עוד בשנת 2004 בהקשר לפרסום מאמר מרתק לאותם ימים של MSN Search של מיקרוסופט תחת הכותרת "ניתוח קישורים ברמת הפסקה (או הבלוק)". ההנחה הבסיסית במאמר היתה כבר אז שלא כל הקישורים בדף מסוים שווים בכוחם. באמצעות חלוקת הדף לבלוקים או פסקאות, מנועי חיפוש יוכלו להבין בקלות רבה יותר במה עוסק כל אחד מהחלקים, ואז יוכלו בביטחון רב יותר לקבוע את המשקל והרלוונטיות של הקישורים היוצאים מכל אחד הבלוקים האלה.

בפעם השנייה הזכיר בארי שוורץ את הקשר בין איכות קישורים ומיקומם בדף בשנת 2009 כשהפנה למאמר של דיויד הארי על סגמנטציה של דפי אינטרנט. סגמנטציה של דפים היא שיטה שבה מנועי חיפוש מחלקים דף אינטרנט לחלקים שונים על פי תוכנם ובעיקר על פי תפקידם. הם בוחנים בנפרד סרגלי ניווט, Header, Footer, בלוקים של פרסומות, אזורי Copyright, דפי "אודות" או "צור קשר" וכן הלאה. חלוקת הדף לאזורים אלה מאפשרת לאלגוריתמים של מנועי החיפוש לייחס ציוני חשיבות שונים לאזורים שונים בדף.

על ידי זיהוי האזורים המשמעותיים יותר, מנועי החיפוש יכולים להקצות למשל משאבי סריקה וניתוח גדולים יותר לאזורים אלו. אם הזחלנים של מנועי החיפוש יוכלו לדעת אילו חלקים בדף הם חלקי התוכן העיקרי, הם יוכלו לסרוק אותם ולדלג על האזורים האחרים – כך יתאפשר לסרוק דפים רבים יותר באותו הזמן.

מפתחים של מנועי חיפוש קיוו גם שבעזרת סגמנטציה יוכלו המנועים להבין טוב יותר את הנושאים הנידונים בדף מסוים ומכאן את הרלוונטיות של הדף הזה לשאילתות חיפוש שונות. העניין נוגע בעיקר לקביעת הרלוונטיות של דפי אינטרנט מרובי נושאים. קשה הרבה יותר לקבוע את התאמתו של דף שעוסק גם בפוליטיקה, גם בספורט, גם באופנה וגם במזג האוויר לשאילתא מסוימת מאשר דף העוסק רק במזג האוויר.

הבנה טובה יותר של דפים מרובי נושאים תאפשר כאמור ניתוח קישורים מדויק יותר. תארו לעצמכם דף העוסק בכמה נושאים – קשורים מבחינה סמנטית או לא – ומלא בקישורים פנימים וחיצוניים. ניתוח קישורים מיושן בחן את הדף כמכלול אחד, ולכן מעמדם של הקישורים בדף זה הושפע מהיעדר נושא מרכזי עיקרי אחד. אבל אם מנועי חיפוש יתייחסו לכל בלוק תוכן בדף באופן עצמאי, קישורים בתוך הבלוק הספציפי יוכלו להיות רלוונטיים הרבה יותר לדפי המטרה שלהם, ומכאן ה"כוח" שהם יעבירו יהיה משמעותי יותר.

אבל מעבר ליכולת לנהל בצורה יעילה יותר את משאבי הסריקה שלהם או להבין טוב יותר פורטלים מרובי נושאים, ההצעות לסגמנטציה של דפי אינטרנט הן ניסיון של מנועי החיפוש לקרוא את הדף בדומה לגולש האנושי. הרי גם אנחנו נוטים לקרוא דף אינטרנט על פי הפריסה שלו וחלקיו השונים. העין האנושית מתורגלת יפה לזהות מיד את החלק של התוכן המרכזי, את אזורי הניווט, את אזורי הפרסומות, את אזורי התגובות, את אזורי ענני התגיות וכן הלאה. אם אנחנו לא מזהים תוך שנייה-שתיים היכן ממקומם התוכן שאותו חיפשנו – We bounce…

הקשר בין מיקום הקישור בדף ובין חוזקו הוא דרך אגב גם עיקרה של תיאוריית ה-First Link Priority. גם שם ההנחה דומה: קישור תוכן ייחודי שמקשר לדף מסוים יהיה זה שיעביר את הרלוונטיות של טקסט העוגן שלו ולא קישור Site Wide מבר ניווט המקשר לאותו דף מטרה. כך גם קישור Above the Fold על פי התיאוריה הזאת (לא כולם מאמינים לה, דרך אגב…) יהיה סמכותי יותר מקישור ה"קבור" בתחתית המאמר.

אולם שיטות החלוקה לאזורי תוכן שהוזכרו כאן לא חפות מבעיות. הבעיה העיקרית של מנועי חיפוש המנסים לחלק דפי אינטרנט לאזורים משמעותיים יותר ופחות, בדומה לגולשים אנושיים, היא שלא כל האנשים מעריכים את אותם חלקי דף דווקא. יהיו גולשים שיתמקדו למשל בתוכן של פוסט בבלוג, ויהיו כאלה שיעדיפו לקרוא את תגובות הגולשים או את רשימת הפוסטים הנקראים ביותר. שימו לב לדף הזה, מה מעניין אתכם יותר? הסגמנט "תגובות אחרונות מהבלוג" מימין או "נושאים נוספים שאולי יעניינו אותך" מלמטה או אולי הפרצופים של החברים שלנו בפייסבוק משמאל? זאת ועוד, לא כל האנשים רגישים באותה מידה לתוכן נלווה לתוכן העיקרי שבדף, ויש גולשים שאף ישמחו לגלות תוכן שונה שלא ציפו לו בשעה שהופנו על ידי מנוע החיפוש לדף מסוים.

לכן, רק שילוב של תיאוריות חלוקת דף עם מעקב אחר פעילות גולשים אמיתית באתר יכולה לעזור במשהו בפתרון בעיית העדפות הגולשים השונות. ואמנם גוגל עשתה בדיוק את זה כשפרסמה בשנה שעברה את "אלגוריתם הגולש הסביר". על פי אלגוריתם הגולש הסביר – שתוכלו לקרוא עליו בפוסט של אורן שץ – איכות הקישור תלויה בין היתר גם במספר הפעמים שגולשים לחצו עליו וגם במיקום שלו בדף.

לסיכומו של דבר, נראה שגוגל החליטה להחיות מחדש בשנת 2012 מתודות לדירוג דפים המוכרות לה (ולמתחרות שלה כמו מיקרוסופט) זה מכבר – ניתוח קישורים ברמת הבלוק, סגמנטציה של דפים ומודל הגולש הסביר – ולהשתמש בהן לא רק לקביעת איכות הקישורים שבדף, אלא לקביעת איכות הדף כולו.

אז איך הצהרתו האחרונה של מאט קאטס על הקשר בין מיקום התוכן העיקרי בדף ודירוגו של הדף בגוגל, אמורה להשפיע על עריכת תוכן בכלל ו-SEO בפרט? האמת – לא נדרשת כאן שיטה חדשה, אלא רק תזכורת למה שכבר ידוע לנו: כדאי ליצור בלוקים נפרדים בדף, כך שיהיה ברור היכן התוכן האדיטוריאלי, היכן התגובות, היכן ההפניות לאזורים אחרים בדף, היכן הפרסומות וכולי, ולהבליט בין כל אלה את התוכן העיקרי.

כיצד מבליטים את הבלוק של התוכן המרכזי משאר הבלוקים? ראשית, חשוב להקפיד שהתוכן העיקרי יהיה ממקום בראש הדף ויתפוס את החלק הארי בדף; שנית, כדאי לחלק אותו לנושאים ותתי נושאים באמצעות פסקאות, כותרות, רשימות וטבלאות ברמת הבלוק ותגיות הדגשה כמו <em> או <strong> ברמת השורה; שלישית, רצוי לשלב בו תמונות שגודלן פרופורציונאלי לטקסט שסביבן (שהרי תמונות Thumbnail קטנות מתאימות דווקא לאזורי תוכן משניים, ותמונות גדולות במיוחד מתאימות לבאנרים המופיעים ב-Header, ב-Footer או ב-Side Bar); רביעית, מספר הקישורים שבקטע ואורך טקסט העוגן שלהם צריך להתאים לתוכן אדיטוריאלי טבעי (טקסט עוגן של קישור אדיטוריאלי שונה לא פעם בכתיבה טבעית מטקסט עוגן של בר ניווט); וחמישית, ניתן להיעזר בהגדרות CSS שונות כך שההבחנה הסמנטית בין הבלוקים השונים תהיה גם ברורה לעין, למשל צבעי רקע שונים ומובלטים או מסגרות.

מי שיפעל כך, ולא יסנוור את הגולשים בבאנרים או יבלבל אותם בפריסת דף לא מובנית ולא הגיונית, יכול להבטיח לעצמו לפחות סיגנל אחד בכיס בשנה הבאה.

נושאים נוספים שאולי יעניינו אותך:

• 18 במרץ 2006 -- גוגל לא ימסרו מידע על חיפושים
• 12 במאי 2006 -- ניסוי בגוגל אדסנס – פידבק מבלי לצאת מהאתר
• 22 בנובמבר 2008 -- Google SearchWiki – התוצאות שרצית?
• 23 ביולי 2005 -- עדכונים בגוגל אדוורדס
• 3 בדצמבר 2005 -- כרטיס אשראי לגיבוי ב-google adwords

המאבק בתחום המעקב אחר קישורים נכנסים עולה רמה עם ההכרזה של Majestic SEO על מעבר של המערכת שלהם למעקב קישורים הקרוב לזמן אמיתי. המשמעות היא שאינדקס הקישורים אחריהם עוקבת המערכת יהפוך לעדכני יותר עד לרמה של קישורים שנוספו ביום הקודם. בצורה זו יוכלו מקדמי האתרים לקבל מידע עדכני יותר על הצלחת מאמציהם בתחום בניית הקישורים.

נכון לעכשיו עוקבת המערכת של Majestic אחרי כ-60 מיליארדד כתובת URL שונות בכדי לאתר בהן קישורים יוצאים, והמספר הזה גדל מיום ליום. המערכת משמשת למעקב אחר קישורים בעת ביצוע קידום אתרים, והיא נותנת מידע לגבי כמות הקישורים הנכנסים, מספר הדומיינים המפנים ומידע שימושי נוסף.

בעבר בוצע המעקב של מקדמי האתרים אחר קישורים נכנסים באמצעות מנועי החיפוש, שאיפשרו לזהות את הקישורים הנכנסים אל האתר באמצעות פקודת link. מנוע החיפוש גוגל היה הראשון להגביל את יכולותיה של  הפקודה, והשאיר את מנוע החיפוש yahoo כמוביל בתחום. עם המעבר של yahoo להציג תוצאות חיפוש של מנוע החיפוש bing, התפנה התחום כמעט לחלוטין, ואת החוסר ממלאות כיום חברות פרטיות שהתחילו לספק את השירות, שהבולטות הן Majestic ו-Open Site Explorer של חברת SEO Moz.

נושאים נוספים שאולי יעניינו אותך:

• 3 במאי 2007 -- Bבזק, עד שנתרושש – למה צריך לשלם לתמיכה טכנית ברשת אלחוטית?
• 11 באפריל 2006 -- וואלה חושפים את התוכניות שלהם לעתיד
• 15 באפריל 2008 -- פרויקט הבלון – אקט שיווקי מעולה
• 24 באוקטובר 2007 -- בקרוב בגוגל אדסנס: שליטה מרכזית במודעות
• 11 באפריל 2006 -- תוכנת adwords editor מתקרבת לשיחרור

טוב, קשה לי לומר שאני מופתע, אבל עכשיו זה רשמי. מאט קאטס מודיע באופן רישמי שגוגל לא מתייחס אל קישורי Nofollow כאילו היו טלאי אלא כאילו היו ספוג. המשמעות היא שאם יש בדף מסויים 12 יחידות link juice, ושלושה קישורים יוצאים, אז במידה ונשים nofollow על אחד הקישורים היוצאים, אז ה-Link juice לא יתחלק בין שני הקישורים הנותרים, אלא יתחלק בין שלושת הקישורים היוצאים. ההבדל הוא שהחלק שהלך אל הקישור עם ה-nofollow פשוט יתפוגג וילך לאיבוד (או בעצם ייספג אל תוך הספוג וישאר שם לעד…).

מדובר כאן במכה קשה לכל מי שעסק בפעילויות מסוג pagerank sculpting באמצעות תלאי nofollow, מאחר וכעת מתברר כי למעשה שימוש בשיטה זו גרם לאובדן חלק גדול מן ה-link juice באתר אל תוך "ספוגי" nofollow. ההמלצה הברורה מאד של מאט היא להימנע לחלוטין מן הנוהג של pagerank sculpting באתר. ההמלצה של מאט ברורה – לאפשר ל-pagerank לזרום בצורה טבעית באתר, ולהשתמש במבנה הניווט הטבעי באתר בכדי לנווט אותו למקומות הרצויים.

למעשה ממליץ מאט להשתדל להימנע כליל מן השימוש בתג nofollow במסגרת קישורים פנימיים בתוך האתר! על פי מאט, הסיבה היחידה להשתמש בקישור nofollow היא במצב בו בעל האתר לא יכול או לא רוצה "להמליץ" או להעביר כוח אל האתר המקושר. חסימה זו לא תועיל לאתר המקשר (למעט אולי במצב בו היא תמנע ממנו נזק בשל קישור לשכונה רעה), אלא פשוט לא תועיל לאתר המקושר.

מסתבר שגם קישורים יוצאים אליהם התווסף nofollow גורמים גם הם לאובדן link juice, כך שאתרים בהם יש קישורים יוצאים רבים כאלה (כגון בלוגים בהם התגובות מוגדרות בד"כ כ-nofollow) יפגעו קשה מן המידע החדש.

מסתבר כי גוגל נוהג לפי שיטה חדשה זו כבר מעל שנה, ורק עכשיו התפרסמה המדיניות בצורה רשמית.

נושאים נוספים שאולי יעניינו אותך:

• 12 באוגוסט 2005 -- גם מיקרוסופט נכנסת לפרסום מונחה התוכן
• 19 באוקטובר 2005 -- עידכון ג’אגר
• 8 באוגוסט 2005 -- האם דמוז הולך להעלם?
• 10 במרץ 2006 -- גם ynet נגד חדשות גוגל
• 18 באוגוסט 2006 -- Commission Junction נסוגים מיוזמת הלינקים שלהם

לאחרונה גוגל עדכנה את המדיניות שלה לגבי שימוש ב- nofollow. למי שלא מכיר, nofollow הינו מאפיין שמוסיפים ללינקים המופיעים באתר שלכם, שמאפשר למנהלי האתר להגיד למנועי החיפוש: "אל תעקבו אחר הקישור הזה". אפשר לשים את ה-nofollow גם ברמת העמוד, אם ברצונכם לחסום את כל הקישורים מעמוד זה.

במקור, המאפיין nofollow נועד לחסום קישורים בפורומים או בבלוגים שנוצרו על ידי גולשים. מכיוון שלמנהלי האתר לא הייתה דרך לשלוט בכל הקישורים שהגולשים שלהם מוסיפים, היה צורך לאפשר למנועי החיפוש  להמנע מלעקוב אחר קישורים אלו.

כעת גוגל מציינים כי ניתן להשתמש בnofollow- כדי לחסום לינקים בתשלום, וכן כדי לבצע תעדוף של עמודים באתר. אם יש לכם עמודים שלא חשוב לכם שיופיעו במנועי חיפוש, כגון דף צור קשר, אפשר להוסיף nofollow לקישור ולתעדף בצורה זו קישורים אחרים שברצונכם לחזק.

"תעדוף זחילה" לפי גוגל:

Crawl prioritization: Search engine robots can't sign in or register as a member on your forum, so there's no reason to invite Googlebot to follow "register here" or "sign in" links. Using nofollow on these links enables Googlebot to crawl other pages you'd prefer to see in Google's index. However, a solid information architecture — intuitive navigation, user- and search-engine-friendly URLs, and so on — is likely to be a far more productive use of resources than focusing on crawl prioritization via nofollowed links. 

בעבר הייתה מחלוקת בקרב מקדמי אתרים לגבי אם ראוי להשתמש ב- nofollow עבור קישורים קבועים. מעניין יהיה לראות אם הנחייה זו של גוגל תעודד את השימוש השגור ב-nofollow.

דרך אגב, אם ברצונכם לראות אילו קישורים הם בעלי nofollow תוכלו להוריד תוסף כגון  SEO for Firefox אשר צובע לינקים אלו באדום.

נושאים נוספים שאולי יעניינו אותך:

• 30 ביוני 2009 -- דיון בנושא nofollow
• 22 בנובמבר 2006 -- וואלה נערכים למעבר אל מערכת הפרסום החדשה
• 12 ביוני 2008 -- Clifinar – תחרות פנימית של חברת קידום אתרים
• 7 במרץ 2006 -- וואלה מאיים בתביעה כנגד חדשות גוגל
• 3 בנובמבר 2008 -- טכנולוגיות העומדות מאחורי מיקום בתוצאות דפי גוגל

זוכרים את המאמר שסקרנו כאן שפורסם בSEOMOZ אודות קריטריונים לקידום אתרים? עכשיו מתפרסם מחקר דומה כאן אודות קריטריונים לקביעת איכות לינקים.

נראה שהושקעו מאמצים רבים בכתיבת המאמר- והאנשים שהשתתפו בשאלון/סקר הם בעלי שם בתחום קידום אתרים: אריק וורד, ג'ים ברוקין, אהרון וול. אפילו ג'וסט דה וולק, אולי שם פחות עולמי אבל עדיין אישיות נחשבת בתחום קידום אתרים. הוא גם כותב בבלוג שגיליתי שנקרא מדריך גוגל, שנראה כמכיל מדריך או שניים מעניינים.

המלצות נוספות:

בלוג פורץ החיים מכיל פוסטים מעניינים לשיפור החיים.

רנדפיש נותן סקירה של שיווק ברשתות חברתיות, בעודו מביע תמיכה ברשתות אלו, ושם תחת אותה הרשת את דיגג ופייסבוק.

בריאן קלארק לעומת זאת, עושה הבחנה בין בלוגים ורשתות חברתיות. בפוסט הוא קוטל רשתות כגון פייסבוק, אשר לפיו התוכן שכותבים בהם איננו מתקרב לרמה של תוכן בבלוגים.

לסיום, סטארט אפ ישראלי בשם סורטפיקס, שכתבו עליו כאן, ושמאפשר להוסיף קריטריונים לסינון וכוונון של החיפוש בגוגל.

נושאים נוספים שאולי יעניינו אותך:

• 18 באוגוסט 2006 -- שיתוף הפעולה בין פורטל וואלה לבין דפי זהב
• 29 בנובמבר 2005 -- באג בגוגל בחיפוש המתקדם
• 9 ביוני 2010 -- אז מה זה בדיוק עדכון גוגל קפאין (Caffeine)?
• 28 ביוני 2006 -- מעקב דרך ערוצים על הפניות גוגל אדסנס
• 1 בדצמבר 2005 -- באג נוסף בחיפוש של גוגל?

חשבתי על התכתבות דמיונית. זה הכל מתחיל באימייל שנשלח לוובמסטר של יוטיוב, שמציע לו לתת קישור לאתר www.zzz.co.il, בתמורה לקישורים מ-5 אתרים עם שמות ארוכים במיוחד, כגון www.propackvietnam.top.com, בעל PR 4.

הוובמסטר של יוטיוב, נאמר ששמו צ'אד הארלי, שולח מייל בחזרה לאלי מחברת target-il.co.il, ובו הוא מביע את רצונו העז לבצע החלפת קישורים עם האתר. לצ'אד, שהרוויח 1.6 ביליון דולר כשמכר את חברתו לגוגל, יש המון זמן פנוי לבזבז, והחלפת קישורים נראית לו כדרך נחמדה להעביר את הזמן.

אלי שולח בחזרה מייל, בו הוא נשמע קצת מעוצבן. הציטוט שלו במייל הוא:

"מצחיק! אתה באמת חושב שתקבל קישור מאתר איכותי עם PR 4 בתמורה לקישור מאתר עם שם מוזר כמו www.youtube.com, שיש לו רק PR 3?! תחזור אלי כשתהיה לך הצעה יותר רצינית!"

אלי בכל זאת מציע לצ'אד קישור מאתר www.propertyhonululu.com, בעל PR 2, בתואנה ש"האתר אמור לקבל PR 3 בעדכון הבא."

אם מישהו מיוטיוב קורא פוסט זה, אני ממליץ לכם להתחיל להחליף קישורים. זו הדרך היחידה שהאתר יכול להתקדם בגוגל. אם אתם לא מאמינים לי, תשאלו באחד מהפורומים לקידום אתרים, הם יגידו לכם אותו דבר.

נושאים נוספים שאולי יעניינו אותך:

• 9 ביוני 2006 -- תוסף חדש של גוגל לדפדפן firefox
• 27 באוקטובר 2005 -- הסוף לספקולציות
• 20 ביולי 2005 -- גוגל גם על הירח
• 18 במאי 2006 -- שיפור בשליטה על מודעות גוגל אדוורדס
• 12 ביולי 2006 -- האם היה עדכון גוגל או לא