לפני כמה ימים התפרסמה הן באתר Search Engine Roundtable והן באתר Search Engine Land ידיעה מעניינת מתוך דבריו של מאט קאטס בכנס PubCon האחרון. מאט קאטס דיבר בכנס על שינויים באלגוריתם בשנת 2012 והזכיר בין היתר שמיקומו של התוכן העיקרי בדף יהיה אחד הגורמים לדירוגו של הדף בגוגל. לדבריו של קאטס, מיקומו של תוכן אדיטוריאלי מרכזי בחלק העליון של הדף (Above the Fold) ושמירה על פרופורציות ראויות בין תוכן אדיטוריאלי ותוכן פרסומי יהיו סיגנלים חדשים באלגוריתם של גוגל בשנת 2012.

דפי אינטרנט עמוסים בפרסומות, שיקשו בסופו של דבר על הגולשים למצוא במהירות את התוכן שחיפשו מלכתחילה בדף, ייפגעו בתוצאות החיפוש. מאט קאטס קבע שהאלגוריתם של גוגל הולך ונעשה מתוחכם יותר, ושדפים המציפים אותנו בבאנרים על חשבון תוכן מקורי לא יביאו הרבה נחת לבעליהם.

אבל האמת היא שהידיעה לא נשמעת מרעישה במיוחד. ראשית, כבר תקופה ארוכה אנחנו יודעים שגוגל לא רוצים להפנות גולשים לדפים שבהם הם יתקשו למצוא במהירות את התוכן שביקשו.

שנית, התפיסה לפיה מיקומו של התוכן בדף (כמו גם פריסתו, למשל בפסקאות, וצורת הצגתו, למשל ברשימות ובטבלאות), משפיע על דירוגו בתוצאות החיפוש אינה חדשה. היא מוכרת מאחד התחומים החביבים על בעלי אתרים ובעיקר על מקדמי אתרים – חילופי קישורים.

ידוע שכדי להשיג החלפה טובה, נדרשת קודם כול יכולת להעריך את החוזק או היעילות או הסמכות (תקראו לזה איך שתרצו) של הקישור שאותו מקבלים. אנחנו יודעים שקישורי Site Wide מה-Footer טובים פחות מקישורים אדיטוריאליים מהתוכן, למשל. למה? כי אזור ה-Footer של הדף נחשב משמעותי פחות לגולשים, ולכן גם למנועי חיפוש, מאזור התוכן המרכזי בדף.

הבלטת התוכן העיקרי בדף והקשר שבין מיקומו של התוכן בדף ואיכות הקישורים היוצאים ממנו הוזכר ב- Search Engine Roundtable של בארי שוורץ (שדרך אגב, ינחה גם השנה את כנס SMX Israel בירושלים בינואר 2012) לפחות פעמיים בשנים האחרונות.

פעם אחת עוד בשנת 2004 בהקשר לפרסום מאמר מרתק לאותם ימים של MSN Search של מיקרוסופט תחת הכותרת "ניתוח קישורים ברמת הפסקה (או הבלוק)". ההנחה הבסיסית במאמר היתה כבר אז שלא כל הקישורים בדף מסוים שווים בכוחם. באמצעות חלוקת הדף לבלוקים או פסקאות, מנועי חיפוש יוכלו להבין בקלות רבה יותר במה עוסק כל אחד מהחלקים, ואז יוכלו בביטחון רב יותר לקבוע את המשקל והרלוונטיות של הקישורים היוצאים מכל אחד הבלוקים האלה.

בפעם השנייה הזכיר בארי שוורץ את הקשר בין איכות קישורים ומיקומם בדף בשנת 2009 כשהפנה למאמר של דיויד הארי על סגמנטציה של דפי אינטרנט. סגמנטציה של דפים היא שיטה שבה מנועי חיפוש מחלקים דף אינטרנט לחלקים שונים על פי תוכנם ובעיקר על פי תפקידם. הם בוחנים בנפרד סרגלי ניווט, Header, Footer, בלוקים של פרסומות, אזורי Copyright, דפי "אודות" או "צור קשר" וכן הלאה. חלוקת הדף לאזורים אלה מאפשרת לאלגוריתמים של מנועי החיפוש לייחס ציוני חשיבות שונים לאזורים שונים בדף.

על ידי זיהוי האזורים המשמעותיים יותר, מנועי החיפוש יכולים להקצות למשל משאבי סריקה וניתוח גדולים יותר לאזורים אלו. אם הזחלנים של מנועי החיפוש יוכלו לדעת אילו חלקים בדף הם חלקי התוכן העיקרי, הם יוכלו לסרוק אותם ולדלג על האזורים האחרים – כך יתאפשר לסרוק דפים רבים יותר באותו הזמן.

מפתחים של מנועי חיפוש קיוו גם שבעזרת סגמנטציה יוכלו המנועים להבין טוב יותר את הנושאים הנידונים בדף מסוים ומכאן את הרלוונטיות של הדף הזה לשאילתות חיפוש שונות. העניין נוגע בעיקר לקביעת הרלוונטיות של דפי אינטרנט מרובי נושאים. קשה הרבה יותר לקבוע את התאמתו של דף שעוסק גם בפוליטיקה, גם בספורט, גם באופנה וגם במזג האוויר לשאילתא מסוימת מאשר דף העוסק רק במזג האוויר.

הבנה טובה יותר של דפים מרובי נושאים תאפשר כאמור ניתוח קישורים מדויק יותר. תארו לעצמכם דף העוסק בכמה נושאים – קשורים מבחינה סמנטית או לא – ומלא בקישורים פנימים וחיצוניים. ניתוח קישורים מיושן בחן את הדף כמכלול אחד, ולכן מעמדם של הקישורים בדף זה הושפע מהיעדר נושא מרכזי עיקרי אחד. אבל אם מנועי חיפוש יתייחסו לכל בלוק תוכן בדף באופן עצמאי, קישורים בתוך הבלוק הספציפי יוכלו להיות רלוונטיים הרבה יותר לדפי המטרה שלהם, ומכאן ה"כוח" שהם יעבירו יהיה משמעותי יותר.

אבל מעבר ליכולת לנהל בצורה יעילה יותר את משאבי הסריקה שלהם או להבין טוב יותר פורטלים מרובי נושאים, ההצעות לסגמנטציה של דפי אינטרנט הן ניסיון של מנועי החיפוש לקרוא את הדף בדומה לגולש האנושי. הרי גם אנחנו נוטים לקרוא דף אינטרנט על פי הפריסה שלו וחלקיו השונים. העין האנושית מתורגלת יפה לזהות מיד את החלק של התוכן המרכזי, את אזורי הניווט, את אזורי הפרסומות, את אזורי התגובות, את אזורי ענני התגיות וכן הלאה. אם אנחנו לא מזהים תוך שנייה-שתיים היכן ממקומם התוכן שאותו חיפשנו – We bounce…

הקשר בין מיקום הקישור בדף ובין חוזקו הוא דרך אגב גם עיקרה של תיאוריית ה-First Link Priority. גם שם ההנחה דומה: קישור תוכן ייחודי שמקשר לדף מסוים יהיה זה שיעביר את הרלוונטיות של טקסט העוגן שלו ולא קישור Site Wide מבר ניווט המקשר לאותו דף מטרה. כך גם קישור Above the Fold על פי התיאוריה הזאת (לא כולם מאמינים לה, דרך אגב…) יהיה סמכותי יותר מקישור ה"קבור" בתחתית המאמר.

אולם שיטות החלוקה לאזורי תוכן שהוזכרו כאן לא חפות מבעיות. הבעיה העיקרית של מנועי חיפוש המנסים לחלק דפי אינטרנט לאזורים משמעותיים יותר ופחות, בדומה לגולשים אנושיים, היא שלא כל האנשים מעריכים את אותם חלקי דף דווקא. יהיו גולשים שיתמקדו למשל בתוכן של פוסט בבלוג, ויהיו כאלה שיעדיפו לקרוא את תגובות הגולשים או את רשימת הפוסטים הנקראים ביותר. שימו לב לדף הזה, מה מעניין אתכם יותר? הסגמנט "תגובות אחרונות מהבלוג" מימין או "נושאים נוספים שאולי יעניינו אותך" מלמטה או אולי הפרצופים של החברים שלנו בפייסבוק משמאל? זאת ועוד, לא כל האנשים רגישים באותה מידה לתוכן נלווה לתוכן העיקרי שבדף, ויש גולשים שאף ישמחו לגלות תוכן שונה שלא ציפו לו בשעה שהופנו על ידי מנוע החיפוש לדף מסוים.

לכן, רק שילוב של תיאוריות חלוקת דף עם מעקב אחר פעילות גולשים אמיתית באתר יכולה לעזור במשהו בפתרון בעיית העדפות הגולשים השונות. ואמנם גוגל עשתה בדיוק את זה כשפרסמה בשנה שעברה את "אלגוריתם הגולש הסביר". על פי אלגוריתם הגולש הסביר – שתוכלו לקרוא עליו בפוסט של אורן שץ – איכות הקישור תלויה בין היתר גם במספר הפעמים שגולשים לחצו עליו וגם במיקום שלו בדף.

לסיכומו של דבר, נראה שגוגל החליטה להחיות מחדש בשנת 2012 מתודות לדירוג דפים המוכרות לה (ולמתחרות שלה כמו מיקרוסופט) זה מכבר – ניתוח קישורים ברמת הבלוק, סגמנטציה של דפים ומודל הגולש הסביר – ולהשתמש בהן לא רק לקביעת איכות הקישורים שבדף, אלא לקביעת איכות הדף כולו.

אז איך הצהרתו האחרונה של מאט קאטס על הקשר בין מיקום התוכן העיקרי בדף ודירוגו של הדף בגוגל, אמורה להשפיע על עריכת תוכן בכלל ו-SEO בפרט? האמת – לא נדרשת כאן שיטה חדשה, אלא רק תזכורת למה שכבר ידוע לנו: כדאי ליצור בלוקים נפרדים בדף, כך שיהיה ברור היכן התוכן האדיטוריאלי, היכן התגובות, היכן ההפניות לאזורים אחרים בדף, היכן הפרסומות וכולי, ולהבליט בין כל אלה את התוכן העיקרי.

כיצד מבליטים את הבלוק של התוכן המרכזי משאר הבלוקים? ראשית, חשוב להקפיד שהתוכן העיקרי יהיה ממקום בראש הדף ויתפוס את החלק הארי בדף; שנית, כדאי לחלק אותו לנושאים ותתי נושאים באמצעות פסקאות, כותרות, רשימות וטבלאות ברמת הבלוק ותגיות הדגשה כמו <em> או <strong> ברמת השורה; שלישית, רצוי לשלב בו תמונות שגודלן פרופורציונאלי לטקסט שסביבן (שהרי תמונות Thumbnail קטנות מתאימות דווקא לאזורי תוכן משניים, ותמונות גדולות במיוחד מתאימות לבאנרים המופיעים ב-Header, ב-Footer או ב-Side Bar); רביעית, מספר הקישורים שבקטע ואורך טקסט העוגן שלהם צריך להתאים לתוכן אדיטוריאלי טבעי (טקסט עוגן של קישור אדיטוריאלי שונה לא פעם בכתיבה טבעית מטקסט עוגן של בר ניווט); וחמישית, ניתן להיעזר בהגדרות CSS שונות כך שההבחנה הסמנטית בין הבלוקים השונים תהיה גם ברורה לעין, למשל צבעי רקע שונים ומובלטים או מסגרות.

מי שיפעל כך, ולא יסנוור את הגולשים בבאנרים או יבלבל אותם בפריסת דף לא מובנית ולא הגיונית, יכול להבטיח לעצמו לפחות סיגנל אחד בכיס בשנה הבאה.

נושאים נוספים שאולי יעניינו אותך:

• 2 ביוני 2009 -- אורן שץ – אפיליקון 2009 NewsGeek
• 17 באוגוסט 2008 -- Google Knol נפתח לציבור הרחב
• 15 בדצמבר 2005 -- תוצאות בחיפוש מונחי מוסיקה
• 25 במרץ 2011 -- כלי התצוגה המקדימה של גוגל הגיע לישראל
• 5 באוגוסט 2005 -- הגולש הממוצע מבלה 7 שניות בדף תוצאות

לפני יומיים, מייקרוסופט דיווחו בבלוג הרשמי של החברה, שבאביב הם מתכננים להשיק מדד ציון איכות (Quality Score) במערכת הפרסום adCenter (בדומה לציון האיכות של Google AdWords). המטרה: לסייע למפרסמים לקבל משוב על ביצועי הקמפיינים שלהם, על מנת להגיע לרמת אופטימיזציה טובה יותר.

במייקרוסופט מעתיקים את ציון האיכות מגוגל?

ובכן, נראה שכן… בדומה ל-AdWords, ציון האיכות ינוע בין 1 ל-10 ויוצג למשתמש ברמת מילת המפתח, על בסיס הנתונים ההיסטוריים של החשבון. בנוסף, ציוני האיכות יחולקו לפי שלוש רמות: (1) רלוונטיות מילת המפתח, (2) רלוונטיות דף הנחיתה, (3) חוויית המשתמש בדף הנחיתה:

הבדלים בין ה-QS של מייקרוסופט לעומת גוגל

בשונה מה-AdWords, ציון האיכות של מייקרוסופט לא ישפיע בצורה ישירה על מיקום המודעות בתוצאות החיפוש של Yahoo! ו-Bing, אך תהיה לו השפעה עקיפה על המיקומים הממומנים. כלומר, ציון האיכות יספק למפרסם קנה מידה ליכולת הנוכחית של אותו ביטוי להתמודד עם מתחרים נוספים המפרסמים עליו, לאור ביצועי העבר. קביעת המיקומים תישאר מבוססת על גובה ה-Bid, ה-CTR ורלוונטיות מילת המפתח לשאילתת החיפוש.

נושאים נוספים שאולי יעניינו אותך:

• 18 ביולי 2005 -- msn מעדכנים את מנוע החיפוש המקומי
• 5 בנובמבר 2005 -- גוגל דסקטופ – כבר לא גירסת beta
• 29 ביולי 2005 -- אקספלורר 7 חוסם את סרגלי הכלים של גוגל ויאהו?
• 26 במרץ 2006 -- חדשות גוגל כחלק מתוצאות החיפוש
• 17 באפריל 2006 -- הרובוט של אדסנס מעדכן דפים באינדקס הרגיל

גוגל הכריזו על תג חדש שנועד לסייע לבעלי אתרים למנוע את הנזקים של תוכן משוכפל. באמצעות התג החדש יוכלו בעלי האתרים להגדיר מהי הכתובת המועדפת עליהם, כלומר הכתובת שתוצג בתוצאות החיפוש, וזאת ללא תלות בכתובת המופיעה בפועל ב-url של הדף. גם מנועי החיפוש יאהו ו-msn live יעשו שימוש בתג החדש.

אם באתר שלכם ישנם תכנים אליהם ניתן להגיע באמצעות כתובות url שונות, תוכלו מעתה להגדיר איזו מבין הכתובות השונות היא הכתובת המועדפת עליכם. החדשה המסעירה יותר היא שגוגל אפילו הודיעו כי גם הקישורים השונים המפנים אל הכתובות השונות יופנו למעשה אל הכתובת המועדפת כמו גם ה-pagerank של הדף.

המשמעויות של הנושא הינן על גבול המהפכניות בתחום קידום האתרים. במידה והקוד החדש אכן יעבוד בצורה מלאה, יתכן כי מדובר בסוף לצורך לבצע הפניות 301 מגירסאות url שונות, כגון כתובות ידידותיות וכתובות לא ידידותיות של אותו הדף. הקוד אמור לפתור את בעיית ה-www. עם זאת, התג החדש לא פותר עדיין את בעיית ה-domain alias מאחר וההפניות חייבות להיות במסגרת הדומיין (שימוש בין subdomains מאופשר על ידי גוגל). בעיה נוספת שהקוד אמור לפתור היא בעיית הכתובות הכוללות קוד מעקב לזיהוי משתמש או לזיהוי אתר מפנה, ועוד בעיות רבות נוספות.

המבנה הבסיסי של הקוד החדש הוא המבנה הבא:

<link rel="canonical" href="http://www.seoisrael.co.il/pagerank/" />

את הקוד החדש יש למקם בתוך אזור ה-head של דף ה-html. התכובת המופיעה בחלק ה-href יכולה להיות כתובת אבסולוטית או כתובת יחסית, ובמידה ובקוד הדף יופיע רכיב base, אז כתובות יחסיות יחושבו ביחס אליו. על פי גוגל ניתן להשתמש בתג גם אם התוכן בדפים השונים אינו זהה לחלוטין אלא רק מאד דומה, כגון במצב של מיון טבלה לפי פרמטרים מסויימים.

גוגל אומרים כי הם מתייחסים אל הקוד החדש לא כהוראה אלא כהמלצה של בעל האתר, אליה הם יתייחסו ברצינות רבה. דבר נוסף שנאמר בנושא הוא שגוגל ידע לעקוב גם אחר שרשרת של כתובות מסוג זה (הפניה לדף שמפנה לדף אחר), עד למציאת הדף הסופי שצריך להופיע בתוצאות החיפוש.

נושאים נוספים שאולי יעניינו אותך:

• 27 בינואר 2006 -- ניסוי בגוגל אדוורדס – מודעות בתחתית התוצאות
• 6 באפריל 2006 -- אשראי קידום מכירות למקצועני גוגל אדוורדס
• 24 במאי 2010 -- מודל הגולש הסביר של גוגל
• 17 באוגוסט 2008 -- Google Knol נפתח לציבור הרחב
• 10 במרץ 2006 -- גוגל קונים את Writely

מנוע החיפוש החדש של חברת מיקרוסופט יוצא מגירסת beta, ובעתיד הקרוב הוא עתיד להחליף את מנוע החיפוש search.msn.com. בנוסף, מנוע החיפוש החדש הוא זה שפועל כעת באתר msn.com, שעדיין ממשיך לפעול. מה זה אומר מבחינתנו כאנשי מקצוע העוסקים בנושאי קידום אתרים בישראל? האמת – לא הרבה.

מנוע החיפוש של מיקרוסופט מחזיר כיום תוצאות בעברית שדבר אחד בולט בהן – הן מתעלמות לחלוטין מכל אתר שמוגדר כסמכותי או כשימושי עבור אותן מילות חיפוש. הבה ניקח את ביטוי החיפוש חדשות. את מי נצפה למצוא שם? אולי את ynet? הארץ? אולי אתרי חדשות כלכליים כמו the marker או גלובס? ובכן, לדעת msn, האתר השימושי ביותר בנושא הוא אתר חברת sun, במקום השני אתר זכיינית ערוץ 2 רשת, ובמקום השלישי חדשות רכבת ישראל.

נו באמת!

אין ספק כי מנוע החיפוש החדש פשוט לא בכיוון. הנושא הופך אפילו גרוע יותר בגירסה הישראלית של מנוע החיפוש, שם מצליחים אנשי msn לדחוס 25 (!!!!) תוצאות ממומנות לפני התוצאות הגרועות של מנוע החיפוש.

מסיבה זו, לנו כאנשי קידום אתרים אין כל סיבה להתייחס כיום ברצינות אל מנוע זה. חווית הגלישה אותה מקבל הגולש במנוע היא כזו שפשוט קשה לי לראות כיצד גולש שפוי יעדיף אותה על פני החוויה אותה מציע מנוע החיפוש של גוגל, ובמיוחד כאן בארץ. כל עוד לא ייעשה מהפך בגישה של מנוע החיפוש של msn אל אתרים בשפה העברית, ויתרחש מהפך בגישת msn ישראל לנושא הקישורים הממומנים, גוגל פשוט ישאר בבדידות מזהרת בין מנועי החיפוש בארץ.

נושאים נוספים שאולי יעניינו אותך:

• 27 ביולי 2006 -- דוחות על הונאות קליקים בחשבון גוגל אדוורדס
• 23 בספטמבר 2011 -- איך תשיגו מיקומים גבוהים בגוגל חדשות
• 8 בפברואר 2006 -- פונקציות חדשות ב-google sitemaps
• 17 במאי 2008 -- מסע פרסום חכם של מקאן – כל הכבוד!
• 9 בינואר 2006 -- מרכז המידע הנסיוני של גוגל עבר כתובת

מנוע החיפוש של msn סבל לפני מספר ימים (ב-6 באפריל) מבעיה שבמהלכה הפסיק למעשה המנוע לעבוד. חיפוש במנוע החזיר הודעה הבאה:

נושאים נוספים שאולי יעניינו אותך:

• 21 בינואר 2010 -- חיפוש סמנטי וניתוח מילים נרדפות
• 5 בספטמבר 2006 -- כמה דגשים חדשים מבית מאט קאטס
• 7 באוגוסט 2006 -- מתיחת פנים לדף הכניסה לשירות גוגל אדוורדס
• 16 בספטמבר 2005 -- יאהו מציגים – חיפוש מיידי
• 10 באפריל 2006 -- חדשות ynet חוזרות אל חדשות גוגל

מנוע החיפוש גוגל הגדיל שוב את נתח השוק שלו בשוק החיפוש בארצות הברית (הנמדד על-פי אחוז החיפושים בכל מנוע חיפוש מתוך כמות החיפושים הכללית) מ-39.8% ברבע הרביעי של 2005 ל-42.3% בחודש פברואר 2006, כך עולה מדו"ח של Bear Stearns המבוסס על נתונים של comScore.

מנוע החיפוש יאהו איבד מנתח השוק שלו, מ-29.3% ברבע הרביעי של 2005 ל-27.6% בפברואר 2006. גם מנוע msn איבד מנתח השוק שלו, מ-14.3% ברבע הרביעי של 2005 ל-13.5% בפברואר 2006.

נושאים נוספים שאולי יעניינו אותך:

• 23 בינואר 2006 -- מרכז מידע אחד מחזיר שני סטים של תוצאות?
• 26 במרץ 2006 -- מודעות גוגל בעיתונים – כישלון?
• 10 בינואר 2012 -- שינויים באלגוריתם גוגל בדצמבר 2011
• 6 באפריל 2006 -- סרגל הכלים של גוגל בגירסה 2 ל-firefox
• 14 בפברואר 2006 -- גוגל מפעילים שירות pay per call

על פי דיווח של רויטרס, ניל הולוויי, נשיא מיקרוסופט באירופה, המזרח התיכון ואפריקה, הצהיר ביום ד' כי במהלך 6 החודשים הקרובים צפויה מיקרוסופט להציג מנוע חיפוש חדש באנגלית שיהיה טוב יותר מגוגל. שפות נוספות צפויות להגיע כ-3 חודשים לאחר מכן.

סביר להניח כי מנוע החיפוש המשופר של msn יתעקב מאד עד שיצא בגירסה עברית, כמו רוב העדכונים במנוע, מאחר ובישראל מנוע החיפוש של msn אינו בבעלות מלאה של מיקרוסופט.

נושאים נוספים שאולי יעניינו אותך:

• 21 בפברואר 2009 -- שינוי מדיניות url לתצוגה בגוגל אדוורדס
• 6 באוגוסט 2011 -- חדשות Google יולי 2011
• 20 בפברואר 2006 -- תוכנית הבודקים של גוגל
• 9 במרץ 2006 -- פשרה בתביעת הונאת הקליקים של גוגל
• 1 באוגוסט 2005 -- מיקרוסופט מכחישים: סרגלי הכלים של גוגל ויאהו לא חסומים

ב-16 בפברואר 2006 בוצע שינוי אלגוריתם חיפוש במנוע החיפוש של MSN במקביל לעדכון ממשק המשתמש של המנוע. בעקבות השינוי החל דיון בפורומים העיקריים שעיקרו ביקורת קשה כנגד האלגוריתם החדש.

הביקורת העיקרית הייתה על-כך שהאלגוריתם החדש איפשר לאתרים עם סאב-דומיינים רבים להכניס תוצאות מרובות אל דף התוצאות, מה שגרם לכך שדפים שלמים בתוצאות msn נתפסו על ידי אתרים בודדים מרובי סאב-דומיינים.

ביקורת נוספת הייתה כלפי המשקל המוגזם שניתן באלגוריתם החדש לשם הדומיין ולמילות מפתח המופיעות בו.

עוד ביקורת הייתה כלפי העובדה כי דפים לא משמעותיים (כמו דפי תנאי שימוש, זכויות יוצרים ומדיניות פרטיות) קיבלו לפתע מיקומים גבוהים בתוצאות החיפוש.

ב-18 בפברואר בוצע במנוע החיפוש msn שינוי אלגוריתם בחזרה למצבו הקודם (roll-back), פעולה שלוותה בהודעה מצד מיקרוסופט המסבירה את השינוי. עיקרי ההודעה הם:

• msn אכן ביצעו שינוי של אלגוריתם ranknet.
• בדיקות איכות אותן ביצעו מהנדסי msn (בעיקר בדיקות על מונחי חיפוש טכניים ומדעיים) הראו שיפור באיכות תוצאות החיפוש, אך בדיקות האיכות עצמן היו פגומות (הודעה מאד חריגה מצד מנוע חיפוש!)
• האלגוריתם הוחזר למצבו הקודם בתוך 48 שעות משיחרור האלגוריתם החדש, בעיקר כתוצאה מן הביקורת שהושמעה בפורומים השונים. (!)

msn הודיעו במקביל כי הם השאירו בכל-זאת מספר שינויים במנוע החיפוש, וכי שינויים אלו כוללים את השינויים הבאים:

• שיפור של מנגנון יצירת ה-snippet בכדי ליצור משפטים מסודרים והגיוניים יותר שיסכמו בצורה טובה יותר את הדף.
• הדגשה של מילות המפתח עבורן נעשה חיפוש בתוך ה-title של תוצאות החיפוש.
• שיפור עומק הסריקה של הרובוט של msn, במיוחד באתרים המוגדרים כאתרים איכותיים.

נושאים נוספים שאולי יעניינו אותך:

• 13 באפריל 2006 -- ניסוי תצוגה חדש של גוגל
• 16 בנובמבר 2011 -- השפעת מיקום התוכן בדף על דירוג הדף
• 17 במרץ 2006 -- חשבון למתחילים בגוגל אדוורדס
• 7 בפברואר 2006 -- תשלומים ישירות ממודעות אדוורדס
• 8 ביוני 2010 -- התייחסות לשגיאות 404 רכות בגוגל וובמסטר טולס

מנוע החיפוש msn עבר מתיחת פנים, עם עיצוב חדש הכולל הרבה פחות כחול, והרבה יותר לבן.

במקביל לעדכון העיצוב מתרבים הדיווחים על עדכון אלגוריתם במנוע, אך בנושא הזה עוד מוקדם לחוות דעה מסודרת.

נושאים נוספים שאולי יעניינו אותך:

• 25 בפברואר 2006 -- מקבץ חדשות כלכליות מגוגל
• 24 בדצמבר 2005 -- גוגל מתגוננים בנושא עסקת AOL
• 16 ביוני 2006 -- פרסום לפי שעות בגוגל אדוורדס
• 31 במרץ 2007 -- winwin/יד2 – קרב לוחות
• 23 בפברואר 2006 -- כלי חדש מגוגל – page creator

פקודת חיפוש מתקדמת שלא ידעתי על קיומה עד היום היא פקודת ip: המאפשרת לקבל את כל האתרים הנמצאים על ip מסויים. מעניין אם מדובר בפקודה חדשה או בפקודה לא מפורסמת…

דרך השימוש בפקודה היא:

ip:123.123.123.123

נושאים נוספים שאולי יעניינו אותך:

• 11 בפברואר 2008 -- שיווק אתרי אינטרנט בחו"ל ושיתופי פעולה ישראליים
• 15 באפריל 2008 -- פרויקט הבלון – אקט שיווקי מעולה
• 16 ביולי 2005 -- תביעה כנגד ארכיון האינטרנט
• 19 בספטמבר 2006 -- הגדלה משמעותית במספר הפרופילים בגוגל אנליטיקס
• 11 במרץ 2006 -- גוגל בודקים מיני שירות חדש