לפני כמה ימים התפרסמה הן באתר Search Engine Roundtable והן באתר Search Engine Land ידיעה מעניינת מתוך דבריו של מאט קאטס בכנס PubCon האחרון. מאט קאטס דיבר בכנס על שינויים באלגוריתם בשנת 2012 והזכיר בין היתר שמיקומו של התוכן העיקרי בדף יהיה אחד הגורמים לדירוגו של הדף בגוגל. לדבריו של קאטס, מיקומו של תוכן אדיטוריאלי מרכזי בחלק העליון של הדף (Above the Fold) ושמירה על פרופורציות ראויות בין תוכן אדיטוריאלי ותוכן פרסומי יהיו סיגנלים חדשים באלגוריתם של גוגל בשנת 2012.

דפי אינטרנט עמוסים בפרסומות, שיקשו בסופו של דבר על הגולשים למצוא במהירות את התוכן שחיפשו מלכתחילה בדף, ייפגעו בתוצאות החיפוש. מאט קאטס קבע שהאלגוריתם של גוגל הולך ונעשה מתוחכם יותר, ושדפים המציפים אותנו בבאנרים על חשבון תוכן מקורי לא יביאו הרבה נחת לבעליהם.

אבל האמת היא שהידיעה לא נשמעת מרעישה במיוחד. ראשית, כבר תקופה ארוכה אנחנו יודעים שגוגל לא רוצים להפנות גולשים לדפים שבהם הם יתקשו למצוא במהירות את התוכן שביקשו.

שנית, התפיסה לפיה מיקומו של התוכן בדף (כמו גם פריסתו, למשל בפסקאות, וצורת הצגתו, למשל ברשימות ובטבלאות), משפיע על דירוגו בתוצאות החיפוש אינה חדשה. היא מוכרת מאחד התחומים החביבים על בעלי אתרים ובעיקר על מקדמי אתרים – חילופי קישורים.

ידוע שכדי להשיג החלפה טובה, נדרשת קודם כול יכולת להעריך את החוזק או היעילות או הסמכות (תקראו לזה איך שתרצו) של הקישור שאותו מקבלים. אנחנו יודעים שקישורי Site Wide מה-Footer טובים פחות מקישורים אדיטוריאליים מהתוכן, למשל. למה? כי אזור ה-Footer של הדף נחשב משמעותי פחות לגולשים, ולכן גם למנועי חיפוש, מאזור התוכן המרכזי בדף.

הבלטת התוכן העיקרי בדף והקשר שבין מיקומו של התוכן בדף ואיכות הקישורים היוצאים ממנו הוזכר ב- Search Engine Roundtable של בארי שוורץ (שדרך אגב, ינחה גם השנה את כנס SMX Israel בירושלים בינואר 2012) לפחות פעמיים בשנים האחרונות.

פעם אחת עוד בשנת 2004 בהקשר לפרסום מאמר מרתק לאותם ימים של MSN Search של מיקרוסופט תחת הכותרת "ניתוח קישורים ברמת הפסקה (או הבלוק)". ההנחה הבסיסית במאמר היתה כבר אז שלא כל הקישורים בדף מסוים שווים בכוחם. באמצעות חלוקת הדף לבלוקים או פסקאות, מנועי חיפוש יוכלו להבין בקלות רבה יותר במה עוסק כל אחד מהחלקים, ואז יוכלו בביטחון רב יותר לקבוע את המשקל והרלוונטיות של הקישורים היוצאים מכל אחד הבלוקים האלה.

בפעם השנייה הזכיר בארי שוורץ את הקשר בין איכות קישורים ומיקומם בדף בשנת 2009 כשהפנה למאמר של דיויד הארי על סגמנטציה של דפי אינטרנט. סגמנטציה של דפים היא שיטה שבה מנועי חיפוש מחלקים דף אינטרנט לחלקים שונים על פי תוכנם ובעיקר על פי תפקידם. הם בוחנים בנפרד סרגלי ניווט, Header, Footer, בלוקים של פרסומות, אזורי Copyright, דפי "אודות" או "צור קשר" וכן הלאה. חלוקת הדף לאזורים אלה מאפשרת לאלגוריתמים של מנועי החיפוש לייחס ציוני חשיבות שונים לאזורים שונים בדף.

על ידי זיהוי האזורים המשמעותיים יותר, מנועי החיפוש יכולים להקצות למשל משאבי סריקה וניתוח גדולים יותר לאזורים אלו. אם הזחלנים של מנועי החיפוש יוכלו לדעת אילו חלקים בדף הם חלקי התוכן העיקרי, הם יוכלו לסרוק אותם ולדלג על האזורים האחרים – כך יתאפשר לסרוק דפים רבים יותר באותו הזמן.

מפתחים של מנועי חיפוש קיוו גם שבעזרת סגמנטציה יוכלו המנועים להבין טוב יותר את הנושאים הנידונים בדף מסוים ומכאן את הרלוונטיות של הדף הזה לשאילתות חיפוש שונות. העניין נוגע בעיקר לקביעת הרלוונטיות של דפי אינטרנט מרובי נושאים. קשה הרבה יותר לקבוע את התאמתו של דף שעוסק גם בפוליטיקה, גם בספורט, גם באופנה וגם במזג האוויר לשאילתא מסוימת מאשר דף העוסק רק במזג האוויר.

הבנה טובה יותר של דפים מרובי נושאים תאפשר כאמור ניתוח קישורים מדויק יותר. תארו לעצמכם דף העוסק בכמה נושאים – קשורים מבחינה סמנטית או לא – ומלא בקישורים פנימים וחיצוניים. ניתוח קישורים מיושן בחן את הדף כמכלול אחד, ולכן מעמדם של הקישורים בדף זה הושפע מהיעדר נושא מרכזי עיקרי אחד. אבל אם מנועי חיפוש יתייחסו לכל בלוק תוכן בדף באופן עצמאי, קישורים בתוך הבלוק הספציפי יוכלו להיות רלוונטיים הרבה יותר לדפי המטרה שלהם, ומכאן ה"כוח" שהם יעבירו יהיה משמעותי יותר.

אבל מעבר ליכולת לנהל בצורה יעילה יותר את משאבי הסריקה שלהם או להבין טוב יותר פורטלים מרובי נושאים, ההצעות לסגמנטציה של דפי אינטרנט הן ניסיון של מנועי החיפוש לקרוא את הדף בדומה לגולש האנושי. הרי גם אנחנו נוטים לקרוא דף אינטרנט על פי הפריסה שלו וחלקיו השונים. העין האנושית מתורגלת יפה לזהות מיד את החלק של התוכן המרכזי, את אזורי הניווט, את אזורי הפרסומות, את אזורי התגובות, את אזורי ענני התגיות וכן הלאה. אם אנחנו לא מזהים תוך שנייה-שתיים היכן ממקומם התוכן שאותו חיפשנו – We bounce…

הקשר בין מיקום הקישור בדף ובין חוזקו הוא דרך אגב גם עיקרה של תיאוריית ה-First Link Priority. גם שם ההנחה דומה: קישור תוכן ייחודי שמקשר לדף מסוים יהיה זה שיעביר את הרלוונטיות של טקסט העוגן שלו ולא קישור Site Wide מבר ניווט המקשר לאותו דף מטרה. כך גם קישור Above the Fold על פי התיאוריה הזאת (לא כולם מאמינים לה, דרך אגב…) יהיה סמכותי יותר מקישור ה"קבור" בתחתית המאמר.

אולם שיטות החלוקה לאזורי תוכן שהוזכרו כאן לא חפות מבעיות. הבעיה העיקרית של מנועי חיפוש המנסים לחלק דפי אינטרנט לאזורים משמעותיים יותר ופחות, בדומה לגולשים אנושיים, היא שלא כל האנשים מעריכים את אותם חלקי דף דווקא. יהיו גולשים שיתמקדו למשל בתוכן של פוסט בבלוג, ויהיו כאלה שיעדיפו לקרוא את תגובות הגולשים או את רשימת הפוסטים הנקראים ביותר. שימו לב לדף הזה, מה מעניין אתכם יותר? הסגמנט "תגובות אחרונות מהבלוג" מימין או "נושאים נוספים שאולי יעניינו אותך" מלמטה או אולי הפרצופים של החברים שלנו בפייסבוק משמאל? זאת ועוד, לא כל האנשים רגישים באותה מידה לתוכן נלווה לתוכן העיקרי שבדף, ויש גולשים שאף ישמחו לגלות תוכן שונה שלא ציפו לו בשעה שהופנו על ידי מנוע החיפוש לדף מסוים.

לכן, רק שילוב של תיאוריות חלוקת דף עם מעקב אחר פעילות גולשים אמיתית באתר יכולה לעזור במשהו בפתרון בעיית העדפות הגולשים השונות. ואמנם גוגל עשתה בדיוק את זה כשפרסמה בשנה שעברה את "אלגוריתם הגולש הסביר". על פי אלגוריתם הגולש הסביר – שתוכלו לקרוא עליו בפוסט של אורן שץ – איכות הקישור תלויה בין היתר גם במספר הפעמים שגולשים לחצו עליו וגם במיקום שלו בדף.

לסיכומו של דבר, נראה שגוגל החליטה להחיות מחדש בשנת 2012 מתודות לדירוג דפים המוכרות לה (ולמתחרות שלה כמו מיקרוסופט) זה מכבר – ניתוח קישורים ברמת הבלוק, סגמנטציה של דפים ומודל הגולש הסביר – ולהשתמש בהן לא רק לקביעת איכות הקישורים שבדף, אלא לקביעת איכות הדף כולו.

אז איך הצהרתו האחרונה של מאט קאטס על הקשר בין מיקום התוכן העיקרי בדף ודירוגו של הדף בגוגל, אמורה להשפיע על עריכת תוכן בכלל ו-SEO בפרט? האמת – לא נדרשת כאן שיטה חדשה, אלא רק תזכורת למה שכבר ידוע לנו: כדאי ליצור בלוקים נפרדים בדף, כך שיהיה ברור היכן התוכן האדיטוריאלי, היכן התגובות, היכן ההפניות לאזורים אחרים בדף, היכן הפרסומות וכולי, ולהבליט בין כל אלה את התוכן העיקרי.

כיצד מבליטים את הבלוק של התוכן המרכזי משאר הבלוקים? ראשית, חשוב להקפיד שהתוכן העיקרי יהיה ממקום בראש הדף ויתפוס את החלק הארי בדף; שנית, כדאי לחלק אותו לנושאים ותתי נושאים באמצעות פסקאות, כותרות, רשימות וטבלאות ברמת הבלוק ותגיות הדגשה כמו <em> או <strong> ברמת השורה; שלישית, רצוי לשלב בו תמונות שגודלן פרופורציונאלי לטקסט שסביבן (שהרי תמונות Thumbnail קטנות מתאימות דווקא לאזורי תוכן משניים, ותמונות גדולות במיוחד מתאימות לבאנרים המופיעים ב-Header, ב-Footer או ב-Side Bar); רביעית, מספר הקישורים שבקטע ואורך טקסט העוגן שלהם צריך להתאים לתוכן אדיטוריאלי טבעי (טקסט עוגן של קישור אדיטוריאלי שונה לא פעם בכתיבה טבעית מטקסט עוגן של בר ניווט); וחמישית, ניתן להיעזר בהגדרות CSS שונות כך שההבחנה הסמנטית בין הבלוקים השונים תהיה גם ברורה לעין, למשל צבעי רקע שונים ומובלטים או מסגרות.

מי שיפעל כך, ולא יסנוור את הגולשים בבאנרים או יבלבל אותם בפריסת דף לא מובנית ולא הגיונית, יכול להבטיח לעצמו לפחות סיגנל אחד בכיס בשנה הבאה.

נושאים נוספים שאולי יעניינו אותך:

• 24 במאי 2010 -- מודל הגולש הסביר של גוגל
• 1 במרץ 2011 -- שינוי אלגוריתמים בגוגל.קום – Google "Farm" Update
• 16 בפברואר 2006 -- מחקר: שיעור ההמרה הטוב ביותר הוא ב-AOL
• 9 ביולי 2009 -- גוגל כרום – בקרוב גם מערכת הפעלה
• 21 ביוני 2010 -- הבדלים בין כלי מילות המפתח החדש לבין הישן

בסדרה של שני פוסטים אשר פורסמו היום בבלוג מנהלי האתרים של גוגל, הם הציגו שתי דרכים חדשות ומעניינות להתמודדות עם החלוקה של תוכן לדפי דפדוף (Pagination). בהיבט SEO, אין ספק כי אחת הבעיות המהותיות שפוגעת ברבים מהאתרים, קשורה להטמעה לא נכונה של דפי דפדוף באתר (וכתוצאה מכך, אינדוקס לא אופטימאלי של הדפים). הפתרונות שגוגל מציעים מיועדים לא רק לעוסקים בתחום קידום אתרים, אלא גם באופן כללי, לבעלי אתרים ומעצבי אתרים.

View-all in search results

כבר שנים שאנשי UX מדברים על כך שלמשתמש הממוצע קל יותר לגלול בעמוד תוכן אחד ארוך, מאשר לדפדף בין מספר עמודים המחלקים את התוכן וקוטעים את רצף החשיפה. גם כאשר אנחנו ניתחנו באמצעות ClickTale את התנהגות הגולשים באתרים של כמה מלקוחותינו, ראינו שבאופן יחסי, מעט מאוד מהגולשים נעזרים בקישורי הדפדוף שבאתר. זו קביעה שנכונה כמובן רק לחלק מהאתרים, אך גוגל מאשרים שבבדיקות שהם ערכו, נראה שמשתמשים רבים מעדיפים עמוד מידע אחד ואורך, עם אפשרות לגלילה נוחה בעמוד, מאשר מספר עמודי דפדוף, אשר כל אחד מהם מכיל רק חלק יחסי מהמידע.

על מנת להתמודד עם הבעיה, בעלי אתרים יכולים להציע גרסה חלופית של דפי הדפדוף, באמצעות עמוד תוכן מרכזי, אשר מכיל את כל המידע בכתובת URL אחת. האתר יכול להציע גרסה חלופית זו, לגולשים אשר אינם מעוניינים בחלוקה של המידע לדפים נפרדים. שיטה זו מתאימה, בתנאי שזמן הטעינה של הדף המאוחד לא יהיה גבוה (כי אז חווית הגלישה תפגע).

בגוגל מציינים כי הם יעדיפו להציג בתוצאות החיפוש את הגרסה המאוחדת של התוכן, במקום החלוקה לדפים השונים. במידה והאתר שלכם אכן מציע גרסה זו, גוגל ינסו לזהות את כתובת ה-URL של העמוד באופן אוטומאטי. כיצד תעזרו להם לעשות זאת? מאחר ותוכנו של כל אחד מדפי הדפדוף, נמצא גם בעמוד הראשי, ניתן להיעזר בתג ה-Canonical, ולעדכנו בכל דפי הדפדוף עם הפניה לכתובת ה-URL של העמוד המרכזי. לדוגמא, אם כתובתו של העמוד המרכזי היא: view-all.html, תג ה-Canonical של העמודים page1.html, page2.html יפנה לכתובת זו: view-all.html.

Pagination with rel="next" and rel="prev"

במידה והחלוקה של כל התוכן לעמוד ראשי אחד, אינה מתאימה לאופי האתר שלכם, או שאינה מתאימה מסיבות טכניות (כמו זמן טעינה גבוה), תוכלו להישאר עם האפשרות הקלאסית של הדפדוף. אם זה אכן המצב, כדאי להשתמש ברכיבי ה-HTML rel="next", rel="prev", על מנת להגדיר בצורה מפורשת יותר, את היחסים בין סדרת עמודי הדפדוף. בצורה כזו:

• גוגל יתייחסו אל הקישורים שמופיעים בעמודי הדפדוף בצורה מאוחדת, ללא הצורך בתג Canonical ("Consolidate Indexing").
• הם ידעו לנתב את הגולשים לעמוד עם התוכן המתאים ביותר (ולא בהכרח לעמוד הראשון של הדפדוף, אשר בדרך כלל הוא העמוד החזק ביותר המדורג בתוצאות החיפוש האורגניות).

דגשים לשימוש ברכיבים rel="next" and rel="prev":

• העמוד הראשון בסדרת דפי הדפדוף, יכיל רק rel="next", ללא rel="prev".
• דפי דפדוף מהעמוד השני ועד העמוד לפני האחרון, יכילו את שני הרכיבים.
• העמוד האחרון בסדרת דפי הדפדוף, יכיל רק rel="prev", ללא rel="next".
• ניתן להשתמש בכתובות היחסיות או האבסולוטיות בערך של הרכיבים.
• את הרכיבים יש למקם בחלק ה-head של הדף, ולא ב-body.
ניתן גם להשתמש בחלופה rel="previous" במקום rel="prev".
• אין מניעה להשתמש ברכיבים אילו בנוסף לתג Canonical. לדוגמא, ניתן להשתמש בתג ה-Canonical על מנת להצביע על כתובתו התקינה של העמוד הנוכחי, בצירוף הרכיבים rel="next" ו-rel="prev", על מנת להצביע על דפי הדפדוף, בהתאם לסעיף מספר 2.
• השימוש ברכיבים הללו הוא בגדר המלצה לגוגל בלבד.
• במידה והרכיבים לא הוטמעו בצורה תקינה בקוד האתר, האלגוריתם של גוגל ינסה לפענח בצורה עצמאית את המבנה הנכון של הדפים.

נושאים נוספים שאולי יעניינו אותך:

• 19 ביולי 2005 -- האתרים המצטיינים של linkshare
• 7 בינואר 2006 -- עדכונים על המוצרים החדשים של גוגל
• 2 במרץ 2006 -- פונקציות חדשות ב-google sitemaps
• 12 ביולי 2005 -- חיפוש טווח מספרים בגוגל
• 28 בספטמבר 2005 -- גוגל עוברים ל-login אחיד

כבר מזה זמן מה שאני בוחן התאמת אתרי אינטרנט למכשירי סמארטפון וטכניקות קידום אתרים סלולריים. מכשירי הטלפון הסלולריים כבר מזמן לא משרתים אותנו לצרכי שיחות בלבד. הסמארטפונים מתפקדים היום כמחשבים לכל דבר, המשלבים, בין היתר, יכולות חדשות של גלישה באינטרנט המוכרות מהמחשבים הביתיים. עם צמיחה בקצב מדהים של הטכנולוגיה, וגידול בכמות הגולשים באינטרנט ממכשירי הסמארטפון, אין לי ספק שעיצוב והתאמת אתרים לסמארטפונים הוא תחום שככל שיחלוף הזמן, נעסוק בו יותר ויותר.

למה זה מעניין אותי?

• התחזיות צופות שעד סוף 2011 יהיו יותר מ-73 מיליון משתמשי סמארטפון בארה"ב בלבד, המהווים כ-31% מכל אוכלוסיית משתמשי הסלולר (eMarketer), ושעד שנת 2013, כמחצית מגולשי האינטרנט יגלשו באמצעות מכשירי סמארטפון (Gartner).
• הסטטיסטיקות הרשמיות שפרסמו פייסבוק מעידות על יותר מ-250 מיליון גולשים אקטיביים אשר גולשים בפייסבוק ממכשירי סמארטפון ופעילים פי שניים מהגולשים הקלאסיים (Facebook Official Statistics).
• וגם בישראל, באתר זאפ הצהירו שחמישה מתוך עשרת המוצרים הפופולאריים שנמכרו ביותר בשנת 2010 היו סמארטפונים (דה מרקר).

התאמה של אתרי אינטרנט לטלפונים חכמים

התאמה של כל אתר למדיה סלולרית אינה עניין פשוט כל כך. הפתרון לא כולל רק שימוש בקובץ CSS שונה על מנת להציג את כל האתר בפריסה ארוכה וזהו. התאמה נכונה של אתר למכשירי סמארטפונים, כוללת תהליך של פישוט ומיקוד תכני האתר לשימוש נייד. אין צורך בתפריטי ניווט ארוכים ומסורבלים, טאבים, היררכיה עמוקה מידי או תכנים עמוסים. מבנה האתר והאופן שבו מוצגים התכנים, צריכים להיות ברורים וממוקדים לצרכי הגולש הנייד. בפסקאות הבאות, אסביר כיצד לעשות זאת מבחינה טכנולוגית, ועל מה לשים דגש בהיבט קידום אתרים (SEO) והדילמות הכרוכות בכך.

הצג לי את ה-User Agent שלך ואגיש לך את התוכן הרלוונטי

מכשירים סלולריים שונים מזוהים עם User Agent שונה (לקריאה מקדימה אודות מהו User Agent באתר וויקיפדיה לחץ כאן). למכשירי iPhone, Samsung או BlackBerry לדוגמא, יש User Agent ייחודי עם סימון המותאם לאותו יצרן ודגם.

לגוגל יש זחלן נפרד אשר מיועד לסריקה של תוכן המיועד למכשירים ניידים, שמו Googlebot-Mobile ואלה פרטיו המלאים (שמשתנים לעתים):

זחלן זה מיועד לסריקה של דפי אינטרנט המותאמים לטלפונים סלולריים (מספיק שיהיו ידידותיים לפורמט סלולרי) ויצירת אינדקס ייעודי לכך. הזחלן שבדוגמא למעלה, מתנהג למעשה כטלפון סלולרי מסוג Nokia 6820, כדי שיוכל להגיע לאותם אתרים שמאפשרים כניסה רק למכשירים סלולריים.

תוצאות חיפוש מותאמות לנייד

גוגל מציעים ממשק חיפוש ייעודי המותאם למכשירים ניידים, Google Mobile Search, הזמין בכתובת http://www.google.com/m/ – דפים שתומכים בגרסת סלולר, מוצגים לרוב עם סימן של טלפון נייד לצד כתובת התצוגה של האתר (לא בהכרח מסמל תאימות מלאה של האתר):

תוצאות החיפוש בגרסה זו יכולות להיות שונות מאשר התוצאות האורגניות של גרסת החיפוש הקלאסית. השינויים מבוססים על כמה פרמטרים:

• לוקאליות – תוצאות לוקאליות עשויות להופיע גבוה יותר בתוצאות החיפוש, בהתאם להיסטורית החיפושים של הגולש ומיקומו הגיאוגרפי.
• תאימות – אתרים אשר מציעים גרסה סלולרית, או אשר קל יותר להמיר את התצוגה שלהם לגרסה סלולרית, יופיעו לעתים במיקומים גבוהים יותר (תשוו לדוגמא שאילתות שונות בין התוצאות של Google.com לבין Google.com/m). האלגוריתם של גוגל מנסה לנבא כיצד יפוענח דף של אתר אינטרנט, כשייקרא בסוג המכשיר הנייד של אותו גולש (לקריאה נוספת: פטנט שהוגש על-ידי גוגל לזיהוי תוכן אשר מתאים לפורמט של טלפון נייד).
• מכשיר הנייד ממנו בוצע החיפוש – אתרים אשר אינם מותאמים בצורה מלאה לאותו מכשיר נייד ממנו בוצע החיפוש, עשויים להופיע במיקום נמוך יותר מאשר אתרים אשר עברו התאמה מלאה לדוגמא.

היכן להקים את גרסת הסמארטפון?

ניתן להקים את גרסת הסלולר של האתר על גבי Sub-Domain, ספרייה פנימית באתר (Sub-Directory), Domain נפרד, כתובות שונות בדומיין הראשי (למשל, אותן כתובות רק עם פרמטר ייחודי לגרסת סלולר), או אפילו בכתובות זהות, ללא כל שינוי.

גוגל לא מציינים העדפה כלשהי בצורה רשמית. מרבית האתרים מפנים את הגולשים ל-Subdomain הבא: http://m.domain.com אך אין כל מניעה להפנות את הגולשים לכתובת בשם אחר. אם בחרתם להגדיר את גרסת הסלולר על כתובת שונה מאשר http://m.domain.com, אני מציע בכל זאת לבצע הפניה מ-Subdomain זה לכתובת שבחרתם (כי ישנם גולשים אשר התרגלו כבר לגלוש לכתובות אתרים בתוספת "m" וחבל לפספס אותם).

בנוסף, ניתן להכין אתרים ייעודיים אשר עבור מכשירי סמארטפון שונים. לדוגמא, ניתן להגדיר גרסה ייעודית למכשירי iPhone שתופיע ב-Subdomain הבא: iphone.domain.com, לעומת גרסה שמיועדת למכשירי BlackBerry שתופיע בכתובת bb.domain.com.

מבחינת מבנה כתובות ה-URL, אין חשיבות לשמירה על אותן כתובות URL כמו באתר הראשי בגרסת ה-Desktop, אך מומלץ לעשות זאת בכל זאת (במידה וניתן), על מנת לשמור על אחידות במבנה הכתובות של שתי הגרסאות (לנוחיות הגולשים).

מפת XML עבור Google Mobile

יש לחולל מפת אתר מסוג XML בפורמט המיועד לאתרי סלולר. לאחר מכן, יש להגיש את המפה לכלי מנהלי האתרים של גוגל. מפת ה-XML יכולה להיות נפרדת מהמפה ראשית, או להיות משולבת איתה. כמה הערות חשובות:

• מפה ייעודית לסלולר תציג רק דפים שמגישים מידע בפורמט המותאם למכשירים ניידים.
• התג חייב להופיע במפת האתר.
• פורמטים נתמכים: non-mobile (this includes most content), XHTML mobile profile WML, cHTML (iMode).

דוגמא לפורמט תקין של מפת XML for Mobile Content:

וולידציה של הקוד

יש לשלב DocType מתאים בתחילת הקוד של דפי גרסת ה-Mobile ומומלץ שתוכן הדפים יעבור וולידציה לפי התקנים המקובלים:

• וולידציה לפי תקן W3C לדפים מסוג XHTML.
• בדיקת תאימות באמצעות W3C MobileOK Checker: http://validator.w3.org/mobile/ (מומלץ להשיג לפחות 25% תאימות).

במידה וגוגל מזהים שתוכן של דף מסוים לא מפוענח בצורה תקינה למכשיר סמארטפון ספציפי, ממנו נצפה הדף, ייתכן שתוצג גרסה שונה ו"רזה" של אותו דף, המותאמת בצורה אוטומאטית לפורמט של המכשיר הנייד של אותו הגולש (ולנו לא תהיה שליטה על אופן התצוגה).

הפניות

במצב האידיאלי, המערכת צריכה לבצע בדיקה של ה-User Agent, על מנת לוודא האם מדובר בגולש שולחני קלאסי (או רובוט לחילופין), או שמא גולש ממכשיר טלפון סלולרי (או זחלן כמו Googlebot-Mobile לצורך העניין). במידה והמערכת תזהה שהפניה התבצעה ממקור שה-User Agent שלו מזהה אותו כגולש סלולר, יש צורך לבצע הפניה זמנית מסוג 302, בהתאם למצבים הבאים:

• כשגולש מגיע לאתר ממכשיר נייד או דפדפן נייד תתבצע הפנית 302 מהגרסה הקלאסית של אותו דף, לגרסת הסלולר שלו. במידה וקיימות כמה גרסאות סלולר (למשל, גרסת iPhone נפרדת מאשר גרסת mobile רחבה), המערכת תבצע הפנית 302 לגרסה הרלוונטית, בהתאם ל-User Agent ממנו הגיעה התנועה. רשימת User Agent של טלפונים ניידים פופולאריים.
• כשזחלן נייד (כגון: Googlebot-Mobile) סורק את הדף, תתבצע הפנית 302 מהגרסה הקלאסית של אותו דף, לגרסת ה-Mobile שלו.

הרשאות גישה

מומלץ לעדכן קובץ Robots.txt ב-Root של הדומיין או האתר של גרסת הסלולר, כך שיחסום את Googlebot מלסרוק את תכני הדפים המיועדים למכשירי הסלולר, ויאפשר רק ל-Googlebot-Mobile גישה לתכנים אילו. בצורה דומה, מומלץ להגדיר בקובץ ה-Robots.txt של האתר הקלאסי הראשי, חסימה ל-Googlebot-Mobile, מאחר ואיננו רוצים להסתכן בסריקה של תוכן כפול.

לדוגמא, במידה וגרסת ה-Mobile תותקן על SubDomain נפרד (כפי שנעשה לדוגמא באתר YouTube.com באמצעות הכתובת http://m.youtube.com/), יש לעדכן בקובץ Robots.txt של גרסת הסלולר את התוכן הבא:

אופטימיזציה לדף

בכלליות, דרישות האופטימיזציה לתוכן דפי ה-Mobile זהות לדרישות ה-SEO הרגילות (H1 בראש כל עמוד, תגיות Title ו-Meta Descriptions ייחודיים ורלוונטיים, Alt לכל תמונה וכדומה). ניתן להשתמש באותם תכנים מגרסת ה-Desktop עבור תגיות ה-Meta Description וה-Title.

מומלץ שכל עמוד בגרסת הסלולר, יכיל קישור טקסט מסוג hRef לגרסת ה-Desktop של אותו עמוד. ניתן למקום קישור זה בתחתית כל עמוד (בפוטר) או במיקום אחר לפי הצורך. לדוגמא, ניתן לשלב את הטקסט הבא בתחתית כל עמוד: "הצג את העמוד בגרסת: נייד | קלאסי". בדרך זו, אנו גם מציגים חיווי לכך שהדף הרלוונטי מוצג בגרסת סלולר (חיווי שיכול לעזור גם לגולשים וגם למנועי החיפוש) וגם מאפשרים לגולשים מעבר נוח בין שתי הגרסאות.

לסיכום

סקירה זו אינה ממצה את כל הדילמות או השאלות שמתעוררות בעת בנייה או קידום אתר סלולרי (יש עוד כמה נקודות שרציתי לשתף, אך החלטתי לשמור אותן לפוסט מאוחר יותר). אני מודה שגם אינני יודע עדיין את כל התשובות, מאחר וגוגל אינם מספקים את כולן בצורה רשמית. יחד עם זאת, אשמח לשמוע ניסיונות, חוויות, שאלות או ביקורות על התחום.

כלים ועזרים מומלצים

• W3C MobileOK Checker – בדיקת וולידציה לתוכן שמיועד למכשירים ניידים http://validator.w3.org/mobile/
• User Agent Switcher – תוסף Firefox לצפייה בדפים ממכשירים ניידים https://addons.mozilla.org/en-US/firefox/addon/59/
• בדיקת תגובות HTTP – כלי שבאמצעות ניתן לבחון את תגובות השרת מ-Clients שונים, כולל מ-iPhone (שימושי במיוחד לבדיקת תקינות ההפניות) http://www.web-sniffer.net/
• כלי מנהלי האתרים של גוגל – מציג מידע בנפרד עבור מכשירים ניידים. למשל: סטטיסטיקות של שאילתות חיפוש שבוצעו במכשירים ניידים וסמארטפונים, מידע על שגיאות סריקה בדפים עם תוכן לסלולר מסוג WML/XHTM ו-CHTML, אפשרות לאחזר במדויק דף באתר בתור Googlebot-Mobile וכדומה http://www.google.com/webmasters/tools

מקורות נוספים מומלצים

• הבלוג הרשמי של גוגל – חדשות, עדכונים וטיפים מצוות ה-Google Mobile http://googlemobile.blogspot.com
• מדריך פיתוח אתרים לניידים – מידע רשמי מגוגל על פיתוח אתרים לגרסת סלולר http://google.com/support/webmasters/bin/topic.py?topic=28803
• פוסט מעניין מ-SearchEngineLand.com – http://searchengineland.com/the-new-mobile-seo-what-you-need-to-know-40101
• מדריך SEO for Mobile של MobileThinking.com – http://mobithinking.com/sites/mobithinking.com/files/dotMobi_Mobile_SEO_Best%20Practices.pdf
• כלי מילות המפתח של גוגל – עכשיו מציג גם נפחי חיפוש ממכשירים סלולריים http://adwords.google.com/keywordtool
• איך לטפל בתוכן סלולרי, להשיג אינדוקס תקין ולהימנע מכפילות תוכן – פוסט מעט ישן (מ-2009), בשני חלקים, שתורגם מצוות ה-Webmaster Central היפני של גוגל), אבל עדיין רלוונטי ומעניין -
  חלק ראשון, חלק שני

נושאים נוספים שאולי יעניינו אותך:

• 11 ביולי 2005 -- כלי חדש לזיהוי עדכון קישורים נכנסים (backlinks)
• 27 ביולי 2006 -- שינוי בתוצאות החיפוש של גוגל
• 21 באוגוסט 2006 -- פורום קידום אתרים חדש נפתח היום
• 15 ביולי 2006 -- נחשפו רמזים על האלגוריתם של גוגל
• 10 במאי 2006 -- יום העיתונות 2006 של גוגל – טכנולוגיית החיפוש

אחד הנושאים המטרידים ביותר מקדמי אתרים בתקופה האחרונה היא השאלה האם קידום אתרים שלילי עובד או לא? או במילים אחרות, האם ניתן לבצע פעולות קידום אתרים שיפגעו במיקומים של אתר שאינו שלך?

המדיניות הרשמית של גוגל היא די ברורה – קידום אתרים שלילי לא אמור לעבוד. הרי הבעיה כאן היא די בסיסית – במידה וקידום אתרים שלילי יכול לפגוע באתר, אז מתחרה אחד יכול לבצע קידום אתרים שלילי על כל מתחריו, ולפלס לעצמו את הדרך אל הפיסגה. אך האם המדיניות של גוגל באמת מתקיימת? האם באמת לא ניתן לבצע קידום אתרים שלילי?

מקדמי אתרים המתמחים בתחום קיצוני שקיבל את השם Google Bowling יוכלו לספר כי דעתם בנושא זה שונה, וכי ניתן למעשה לבצע קידום אתרים שלילי באמצעות שימוש בטכניקות קידום המוגדרות כפסולות על ידי גוגל על האתר של המתחרה שלך. תחום הקידום השלילי הוא ענף שהתפתח מתוך תחום הקידום השחור (Black Hat SEO) שעיקרו ביצוע פעולות קידום אתרים המוגדרות על ידי גוגל כמניפולציות שמטרתן לשנות את תוצאות החיפוש בצורה שאינה הוגנת.

לאורך השנים, כאשר נשאלתי האם לדעתי באמת יש אפשרות לבצע קידום שלילי, אמרתי כי לדעתי העמדה של גוגל הינה הגיונית, וכי לא הגיוני שניתן יהיה לגרום נזק לאתר מבחוץ.

מתקפת קידום אתרים שלילי על אתר seoisrael

בלילה שבין יום ד', ה-9 בפברואר לבין יום ה' ה-10 לפברואר, הועמדו הנחות היסוד שלי למבחן. בלילה זה בוצעה מתקפת קידום אתרים שלילי על האתר שלנו (seoisrael.co.il) שעיקרה שימוש בכלי אוטומטי הפותח פרופילים פיקטיביים בפורומים, ומייצר בצורה זו כמות קישורים גדולה בזמן קצר. כמובן ששיטה זו אינה חוקית על פי אמות המידה של גוגל, והאתר האחרון שהשתמש בשיטה זו אמנם הצליח להעפיל אל המקום הראשון בתוצאות החיפוש עבור הביטוי "קידום אתרים", אך לאחר זמן מה הוא גם איבד את מיקומיו. אך האם האלגוריתמים של גוגל ידעו לזהות כי במקרה הספציפי הזה אין מדובר בפעולות שבוצעו על ידנו, אלא בפעולות שבוצעו על ידי גורם חיצוני?

היום אני יכול לומר שבפעם הראשונה נסדק האמון שלי בעמדה הרשמית של גוגל הטוענת עדיין כי אין אפשרות לפגוע באתר מבחוץ. אמנם אני עדיין חושב שגוגל מאד מעוניינים למנוע אפשרות כזו, אך בפעם הראשונה מקנן בליבי ספק מסויים לגבי יכולתם לעמוד מאחורי אמירה הזו. הסיבה לכך היא די ברורה: ביום חמישי, ה-3 במרץ, כשלושה שבועות לאחר תחילת המתקפה, ירד האתר שלנו מן המקום הראשון עבור הביטוי "קידום אתרים" אל המקום ה-11. השאלה המטרידה היא האם הענישה בוצעה בגלל מתקפת הקידום השלילי או שפשוט מדובר בצירוף מקרים?

האמת היא שאני עדיין רוצה להאמין כי אין קשר בין המתקפה לבין הירידה במיקומים, אך אני מוכרח לומר שאינני בטוח בכך בלב שלם. יכולות להיות סיבות רבות לשינויים הקיצוניים במיקומים, ואני רוצה לקוות כי המתקפה לא הייתה הסיבה. העובדה שהאתר שלנו לא היה היחיד שנפגע במסגרת השינויים (גם אתר nearme ירד נכון לכתיבת שורות אלו מן המקום השני אל המקום ה-14) תומכת בעמדה כי מדובר במשהו אחר, אך לכל הפחות הנושא ראוי למחשבה ובחינה מחודשים. אגב, נכון לרגע זה, האתר שלנו חזר אל המקום השמיני בדף הראשון.

נושאים נוספים שאולי יעניינו אותך:

• 8 בספטמבר 2005 -- אין עדכון אלגוריתם בגוגל!
• 6 בפברואר 2006 -- תיקון: יחידות linkads לא עובדות בעברית
• 13 ביולי 2006 -- בחירת אתרים לפי קטגוריה בגוגל אדוורדס
• 20 ביולי 2005 -- ראיון עם ask jeeves
• 12 במאי 2006 -- דיון מחודש בפשרת הונאות הקליקים של גוגל

לפני קצת יותר משנה, עדכון קטן שביצעו גוגל (רבים מתייחסים לעדכון בשם "עדכון וינס") גרם למותגים מסוימים ברשת לקבל דחיפה נוספת בתוצאות החיפוש. כשמאט קאטס, ראש מחלקת הספאם של גוגל, נשאל קצת לאחר מכן, האם גוגל נותנים משקל רב יותר למותגים בקביעת המיקומים? התשובה הייתה שאינם מייחסים חשיבות רבה במיוחד למותגים עצמם, אלא כדבריו, הם מתייחסים יותר לסממנים כמו אמון, סמכות, מוניטין וכדומה. כלומר, החשיבות שהם נותנים למותגים ברשת, מבוססת ברובה על סממני איכות מוכרים כמו TrustRank, PageRank ו-Authority.

מדוע גוגל צריכים להתייחס לחוזק המותג?

המטרה של גוגל תמיד הייתה להציג למשתמש את התוצאות הרלוונטיות והאיכותיות ביותר, המתאימות לשאילתת החיפוש שביצע. אם יש חיפושים רבים בגוגל לביטוי "SEO ישראל קידום אתרים", או לחילופין, אם גולשים רבים מחפשים את הביטוי "קידום אתרים" ומיד אחר כך גם את "SEO ישראל", ניתן להסיק על קיומו של מתאם חזק בין שם החברה "SEO ישראל" לבין הביטוי "קידום אתרים". לכן, הגיוני שגוגל ירצו שאתר קבוצת SEO ישראל יופיע במיקומים גבוהים עבור שאילתות חיפוש של הביטוי "קידום אתרים". בנוסף:

• קשה להטות את התוצאות באמצעות "זיוף" חוזקו של מותג. מותגים חזקים נבנים לאורך זמן, ונדרשת עבודה קשה ואינטנסיבית על מנת ליצור רלוונטיות, אטרקטיביות ועולם ערכים חיובי ויציב סביב מותג כלשהו.
• ניתן להילחם באתרי ספאם חסרי זהות ופנים, אשר אינם מציגים בצורה ברורה מי עומד מאחורי האתר.
• התייחסות לגולשים ולנושאים שעל סדר היום עוזרת ליצור תוצאות חיפוש רלוונטיות יותר המותאמות לשאילתת החיפוש שהקליד הגולש.

כיצד לדעת מה כוחו של המותג שלי ברשת?

באמצעות שאילתת חיפוש פשוטה, ניתן לקבל תמונת מצב לגבי מספר הפעמים ששם המותג שלכם מוזכר ברשת האינטרנט. למשל, הקלידו בגוגל את שאילתת החיפוש הבאה בגוגל וקבלו רשימת אתרים המכילים את שם המותג Sony, למעט תוצאות מאתר sony.com:

sony -site:sony.com

ניתן גם לבצע חיפושים ממוקדים יותר על מנת לבחון כמה פעמים מוזכר שם המותג שלכם בצירוף מילות מפתח רלוונטיות.

למשל, שאילתת החיפוש הבאה בגוגל, תחזיר בתוצאות החיפוש רשימה של דפים המכילים את הביטוי "קידום אתרים" בצירוף שם החברה שלנו, להוציא דפים מאתר seoisrael.co.il:

-site:seoisrael.co.il "קידום אתרים" +"SEO ישראל"

ניתן להשתמש באותה שאילתה גם ב-Yahoo לקבלת תוצאות מלאות יותר:

מותגים חזקים במיוחד, עשויים גם להופיע בגלגל הקסמים של גוגל כחוליות המקושרות למילת מפתח רלוונטית. למשל, אם תקלידו "שחזור מידע" בגלגל הקסמים, תקבלו את חברת "טיק טק שחזור מידע" כתוצאה רלוונטית המקושרת למרכז הגלג, כתוצאה ממתאם חזק בינה לבין הביטוי "שחזור מידע":

את אותם ביטויים שמופיעים בחוליות הגלגל, תוכלו למצוא גם ברשימת החיפושים הקשורים, שבתחתית תוצאות החיפוש. אם שם המותג שלכם עולה כשמחפשים ביטוי רלוונטי, יש בסיס להניח שקיים קשר חזק בין השניים.

כיצד ניתן להגביר את המודעות לשם המותג ברשת?

• פרסום PPC על מוצרי החברה ושירותיה, בשילוב שם המותג וסלוגן החברה.
• שילוב שם המותג באתר שלכם, בתג ה-Title ובטקסט ה-Meta Description של כל דפי האתר. דף "אודות" עם Title או <h1> אנמיים ללא שם או סלוגן החברה, מפספסים את העיקר.
• הגברת הדומיננטיות ברשתות חברתיות והחדרת שם המותג שלכם באתרי קהילות כמו פייסבוק וטוויטר.
• פרסום מאמרים והפצת הודעות לעיתונות עם מידע אודות החברה, פעילויותיה, שירותיה ומוצריה (אל תשכחו לשלב את שם המותג במאמרים שאתם מפרסמים).
• הפעלת בלוג רשמי לחברה המתוחזק באופן שוטף עם חדשות ועדכונים מהחברה, מאמרים מקצועיים, המלצות, דעות אישיות וכדומה.
• הגברת הנוכחות בפורומים באמצעות מתן תגובות מקצועיות בפרומים רלוונטיים ברשת ושילוב שם המותג וקישור אל אתר החברה מטקסט החתימה.
• שילוב שם המותג בטקסט העוגן של קישורים נכנסים (בצירוף הביטוי שאתם מעוניינים לקדם) על מנת לחזק את הקשר שבין המותג והביטוי הרלוונטי לבין אתר האינטרנט של החברה שלכם. גם קישורים פנימיים עשויים לעזור לכם לספר יותר על מערכת היחסים שבין שם המותג לבין ביטויים רלוונטיים (אגב, מסיבה זו גם לא אתנגד ללוגו באתר המקשר לדף הבית ומוגדר עם Alt שבו גם שם החברה מופיע וגם הביטוי המקודם על דף הבית).

בנוסף, שיווק המותג שלכם מפה לאוזן, פרסום בערוצי תקשורת מסורתיים ושילוב עבודת יחסי ציבור בערוצי המדיה הרלוונטיים לקהל היעד שלכם – כל אלה יתרמו להחדרת המותג שלכם לציבור והגברת המודעות אליו גם בסביבת ברשת.

סיכום דברים

מבחינתי, אחד החסרונות הבולטים של "אפקט המותג", הוא שמותגים חזקים, עם תקציבי פרסום אדירים ומשרדי יחסי ציבור חזקים העומדים מאחוריהם, עשויים לקבל יותר כוח בעוד שמותגים חלשים יותר יידחקו לפינה. בסופו של דבר, מותגים חזקים מושכים אליהם גם יותר קישורים "טבעיים" ובאז סביבם.

מצד שני, צריך לזכור שבהנחה שגוגל אכן פועלים בצורה זו, אין זה אומר שרק אתרים של מותגים חזקים יופיעו במיקומים גבוהים. זהו מדד אחד מיני רבים, אשר עשוי להשפיע במקרים מסוימים מאוד על התוצאות, אך אינו בא על חשבונם של סיגנלים אחרים הידועים כמשפיעים בקביעת המיקומים.

אני מציע שבמקביל לעבודת ה-SEO השוטפת לשיפור איכות התוכן של האתר, רמת האופטימיזציה הפנימית שלו ומערך הקישורים הנכנסים אליו, כדאי גם לנסות ולחזק את מותג החברה ברשת באמצעות עבודת שיווק ויחצ"נות טובה.

נושאים נוספים שאולי יעניינו אותך:

• 5 בדצמבר 2005 -- סוף סוף אות חיים מגוגל ישראל
• 4 בפברואר 2007 -- לשמוע מוזיקה בחינם דרך האינטרנט
• 18 באוגוסט 2006 -- מספר עדכונים בגוגל אדוורדס
• 21 ביוני 2006 -- סאב דומיינים בגוגל – נושא בעייתי
• 17 בינואר 2006 -- איזה אחוז מההכנסות משלם גוגל לבעלי אתרים?

עכשיו זה רשמי! לפני קצת יותר משבוע, גוגל הכריזו על כניסתו של מדד מהירות האתר לאלגוריתמים הדירוג. זה לא מפתיע אותנו. למעשה, מדד "מהירות האתר" כבר פעיל בקביעת ציון האיכות של מערכת ה-AdWords ובמהלך השנה האחרונה, שמענו שוב ושוב על האפשרות לכניסתו של מדד זה לזירה האורגנית, כחלק מעדכוני ה"קפאין".

הנחת היסוד של גוגל היא שגולשים רוצים לקבל בתוצאות החיפוש אתרים שעולים מהר וללא בעיות טעינה. מחקרים קודמים שביצעו, הראו שגולשים מבלים פחות זמן באתרים שמגיבים לאט. בהתאם מכך, הם הסיקו שחוויית המשתמש נפגעת בקרב אתרים איטיים. בדיקת מהירות האתר מתבצעת בצורה יחסית, בהתאם לזמני מהירות הטעינה של אתרים אחרים.

הגורמים שמשפיעים על מהירות

מדד המהירות, מתחלק לשני מרכיבים: (1) כמה זמן לוקח לנתונים להגיע מאתר האינטרנט המבוקש, (2) כמה זמן לוקח לדפדפן על מנת להציג את התוכן.

באמצעות טכניקות אופטימיזציה מתקדמות למיטוב ביצועי האתר, ניתן להשפיע על גורמים שונים המשפיעים על זמני הטעינה. למשל, באמצעות צמצום מספר הקבצים הנדרשים לקריאת הדף, הטמעת העיצוב בקובץ CSS חיצוני ושימוש ב-CSS לאיחוד קבצי תמונות, הוצאת סקריפטים מקוד הדף לקובץ חיצוני וכדומה.

יש סיבה לדאגה?

לדעתי, אין סיבה לדאגה משינוי קיצוני במיקומים. צריך לזכור שיש יותר מ-200 פרמטרים (signals) המשפיעים על ציון הרלוונטיות ולכל אחד מהם משקל שונה בקביעת המיקומים. במידה והאתר שלכם אינו איטי בצורה קריטית מאתרים אחרים, אני מתקשה להאמין שהוא ייפגע במיקומים. יחד עם זאת, בהחלט מומלץ לנצל את ההזדמנות (אם לא עשיתם זאת עדיין) כדי לבחון אפשרויות לשיפור קוד האתר ומהירות התגובה שלו. כולנו שונאים להמתין לאתר שעסוק בטעינה, כזה שמשאיר לנו הרגשה שהזמן בוגד בנו…

נושאים נוספים שאולי יעניינו אותך:

• 11 באוקטובר 2011 -- 3 פיצ’רים שימושיים שהאנליטיקס החדש מציע
• 16 בפברואר 2010 -- מיטוב ביצועי אתר – Performance

אני בדרך כלל מתעלם ממייל ספאם, אבל משהו גרם לי לפתוח מייל שקיבלתי מסטומפרנט, שהכיל כותרת מאת אנדי ג'נקינס, שהוא עשה טעות והוא מתנצל.

עכשיו, אני אפילו לא זוכר למה נרשמתי למיילינג ליסט של סטומפרנט, אבל החברה' האלה בהחלט מבינים בשיווק. הם שיכנעו סקפטי כמוני להכנס ולראות וידאו חדש שהכינו.

ניכר כאילו הושקעו מאמצים רבים ביצירת הוידאו, שמכיל הקדמה שיווקית אבל ממשיך עם מדריך נחמד ליצירת דף נחיתה נוסף מלבד דף הבית.

למי שלא מכיר את סטומפרנט, הם שיחררו בעבר סרטונים פופולריים מאוד בנושא קידום אתרים, ומציעים חברות באתר שלהם בסכום כספי לא נמוך. בוידאו מצוין כי בעתיד יפורסמו עוד סרטונים בנושאים רלבנטיים.

מקווה שתהנו!

נושאים נוספים שאולי יעניינו אותך:

• 7 במרץ 2008 -- המתיחה העצובה מצחיקה ביותר שראיתי
• 20 בפברואר 2006 -- תוכנית הבודקים של גוגל
• 5 באוגוסט 2005 -- כמות משתנה של מודעות ביחידת אדסנס
• 17 במאי 2006 -- איגוד האינטרנט הישראלי יגדיר מהו רשם מוסמך
• 27 באוקטובר 2005 -- מידע חדש על התמחור של אדסנס