בנובמבר 2009 הוכרזה פונקציה חדשה בגוגל אדוורס תחת השם SiteLinks. במסגרת פונקציה זו התאפשר למפרסם להוסיף למודעה שלו עד ארבעה קישורים אל עמודים נוספים בתוך האתר שלו, וזאת במקום הקישור הבודד מכותרת המודעה שהיה עד אז:

שיטת עבודה זו דומה מאד לפונקציית ה-sitelinks הקיימת גם בתוצאות החיפוש הרגילות של גוגל.

החל מהשבוע יוכלו המודעות עם ה-sitelinks להופיע גם בתוצאות חיפוש המופיעות בחלק משותפי החיפוש של גוגל (אתרים חיצוניים המשתמשים במנוע החיפוש של גוגל כמנוע החיפוש הראשי שלהם).

חידוש נוסף שהוכרז בתחום זה לפני מספר ימים הוא שמעתה ניתן יהיה להציג את הקישורים בשורה אחת, מה שאמור לאפשר למודעות עם sitelinks להופיע בצורה תדירה יותר (בדומה ל-sitelinks בשורה אחת בתוצאות החיפוש הרגילות של גוגל):

בכדי להפעיל את פונקציית ה-sitelinks בחשבון שלכם (אותה הפעלה עבור שתי שיטות התצוגה שהוצגו לעיל), הנה הפעולות אותן יש לבצע:

1. התחבר אל חשבון ה-AdWords שלך
2. לחץ על הכרטיסייה 'הגדרות מסע פרסום' ועבור לקטע "הצג קישורים נוספים אל האתר שלי" ב"הרחבות של מודעות"
3. רשום את השמות והכתובות של עד 10 דפים אליהם ברצונך להפנות תנועה בנוסף לקישור הראשי, עם עדיפות לקישורים החשובים ביותר. בכל מקרה, רק ארבעה קישורים מתוך העשרה יכולים להיות מוצגים במסגרת המודעה המוצגת.
4. לאחר סיום הוספת הקישורים, לחץ על "שמור"

בשעה טובה (או שלא, תלוי מאיזו נקודת מבט מסתכלים על זה) גוגל השיקו עיצוב ממשק משתמש חדש עבור Google.co.il. המראה החדש (Jazz UI), אשר הושק רשמית ב-Google.com לפני כחודשיים (לאחר כמה חודשים של בדיקות), מתמקד בחוויית משתמש משופרת והדגשת עזרי חיפוש נוספים, על מנת לתת מענה פשוט ונוח לסוגים שונים של חיפושים.

מה חדש?

סרגל החיפוש הצידי מספק נגישות נוחה יותר למגוון אפשרויות החיפוש (תמונות, סרטוני וידאו, חדשות, ספרים, בלוגים, עדכונים, דיונים ועוד), וחושף בצורה דינאמית סוגים שונים של חיפושים, בהתאם לשאילתה שהוקלדה. למשל, אם תבצעו חיפוש לערך "אורן שץ", סרגל החיפוש יחשוף בפניכם בצורה אוטומאטית קישורים לסינון תוצאות חיפוש מסוג "תמונות" ו"סרטוני וידאו". אם תבצעו חיפוש לביטוי "מונדיאל", הקישור לסינון תוצאות רק מאתרי "חדשות" יופיע. בכל שלב ניתן ללחוץ על כפתור ה"עוד" על מנת לפרוש את כל אפשרויות החיפוש.

באמצעות הממשק החדש, נוח יותר לבצע סינונים וחתכים לפי תצוגות שונות של תוצאות החיפוש. למשל: ניתן לבצע סינון תוצאות לפי זמן או תאריך, הצגת אתרים עם תמונות, שילוב תוצאות מקדימות של דפים וכדומה. אגב, ב-Google.com מופיעות אפשרויות נוספות כגון סינון תוצאות על בסיס מיקום גיאוגרפי והצגת תוצאות לוקאליות בלבד (לפי כתובת פיזית או כתובת IP), שילוב תוצאות החיפוש על גבי מפות גוגל וכדומה.
גם תחתית עמוד תוצאות החיפוש קיבל תשומת לב, באמצעות שילוב של תיבת חיפוש גדולה ואטרקטיבית יותר.

שינוי מהותי נוסף שנכלל במתיחת הפנים הזו, דווקא התרחש מאחורי הקלעים: תוצאות החיפוש עברו רשמית לשימוש בטכנולוגית Ajax. המטרה: לספק ממשק משתמש מהיר יותר, שפועל בצורה חלקה יותר. המשמעות היא שכלים המבצעים מעקב אחר מיקומים אורגניים באמצעות אחזור כתובות URL מדף תוצאות החיפוש, כעת לא ידעו לעבוד עם המשק החדש. הסיבה לכך היא שהקוד של דף תוצאות החיפוש נטען ב-Ajax ואינו מכיל את כתובות ה-URL של האתרים המופיעים בו. מפתחי הכלים יצטרכו להתמודד עם שינוי זה ולבצע אי אילו התאמות, על מנת לעקוף את הבעיה.

באוגוסט 2009 התייחסו אנשי גוגל בפעם הראשונה לעדכון אותו הם כינו עדכון קפאין, אותו הם העמידו לבחינת ציבור הגולשים לשם קבלת תגובות והערות לגבי תפקוד המערכת החדשה. עכשיו הוכרזה רשמית הכנסתו של עדכון קפאין בצורה מלאה, כלומר, מערכת קפאין החליפה את מערכת האינדוקס הישנה של גוגל.

אז מה היא מערכת קפאין (Caffeine)? למעשה מדובר בשינוי מאד עמוק בצורה שבה גוגל מטפל במידע המגיע אליו ממערכת הסריקה שלו. בעבר הגיע המידע ממערכת הסריקה (הרובוט של גוגל – GoogleBot) בקבוצות (Batches) של דפים, כלומר, שגוגל סרק קבוצה גדולה של דפים, ואז העביר אותם לטיפול והכנסה לתוך האינדקס בתהליך בן מספר שלבים, שחלקם ארך זמן רב יותר מהאחרים (השלב העיקרי בוצע בערך אחת לשבועיים). אמנם מדובר היה בתהליך מתמשך, אך הדפים בקבוצה היו צריכים להמתין עד לטיפול בכל הקבוצה בכדי להמשיך לשלב הבא. האינדקס של גוגל הוא מעין תמונה בזמן של האינטרנט כפי שגוגל מכיר אותו, וככל שלוקח לתוכן זמן רב יותר להגיע אל האינדקס, כך לוקח זמן רב מרגע שגוגל איתר תוכן חדש ועד שהתוכן מופיע בתוצאות החיפוש.

אינדוקס בזמן אמיתי – קפאין

עדכון קפאין משנה בצורה משמעותית את הצורה בה גוגל עובד. במקום תהליך טורי בו רק כאשר הטיפול בקבוצת דפים מסתיים מועברת הקבוצה לשלב הבא בתהליך שעשוי לקחת זמן רב, עדכון קפאין מבצע את הטיפול בדפי האינטרנט (הכנסתם לאינדקס) במנות קטנות ובתהליך מתמשך, מה שמאפשר את הכנסתם של דפים חדשים לאינדקס כמעט מייד עם סריקתם (לעיתים אפילו תוך שניות!).

עדכון קפאין משמעותי ביותר באתרים בהם התכנים הינם תכנים המתרעננים בצורה תכופה (אתרי חדשות, בלוגים, רשתות חברתיות ועוד), שמעתה יוכלו לגרום לתכנים שלהם להופיע בגוגל במהירות רבה מאד. באמצעות העדכון החדש מעריכים אנשי גוגל שרעננות האינדקס שלהם עלתה ב-50%. בנוסך, זמני החיפוש באינדקס החדש אמורים להיות מהירים יותר בצורה משמעותית. בצורה זאת ינסו אנשי גוגל להתחרות במהירות זרימת החדשות העצומה המאפיינת את הרשתות החברתיות המהוות תחרות גדלה והולכת לגוגל.

חשוב להבין – עדכון קפאין הוא עדכון של התשתית של גוגל, והוא אינו עדכון הקשור ישירות לדירוג האתרים בתוצאות החיפוש. בנוסף, חשוב להבין כי העדכון לא מדבר על קצב הסריקה של גוגל (שנשאר זהה), אלא על מהירות הכנסת הדפים שנסרקו אל האינדקס.

מספר נתונים על האינדקס החדש: גודלו של האינדקס הוא כמאה מיליון ג'יגהבייט, ובכל יום נכנסים אליו מאות אלפי ג'יגהבייטים של מידע עדכני.

גוגל ביצעו סביב ה-1 במאי 2010 עדכון לאלגוריתם הדירוג שלהם שקיבל את השם עדכון מיידיי (Mayday). על-פי גוגל, מדובר באלגוריתם שכבר עבר בדיקות נרחבות, ואין מדובר בבדיקה זמנית. עוד נאמר כי מדובר בשינוי בדרך בה גוגל מדרגת את האתרים, ולא מדובר בשינוי באינדוקס או בדרך בה גוגל סורק את הרשת.

המשמעות העיקרית של השינוי האלגוריתמי הוא ניסיון של גוגל לגרום לאתרים איכותיים יותר להופיע עבור חיפושי long tail, כלומר עבור חיפושים מרובי מילים (שלוש מילים או יותר) המבוצעים על ידי הגולשים. אתרים שנפגעו בעקבות עדכון מיידיי לא נפגעו בכמות הדפים הסרוקים שלהם, אלא בדירוג אותו מקבלים דפים אלו. בעלי אתרים שנפגעו כתוצאה מאלגוריתם מיידיי דיווחו על ירידה חדה בכמות התנועה שהם מקבלים כתוצאה מחיפושי זנב ארוך, עד כדי דיווחים על 90% מהתנועה שנעלמה (למרות שרוב הדיווחים היו על ירידה של בין 5% ל-20% בתנועה).

השינוי השפיע בעיקר על אתרים גדולים ואיכותיים המורכבים מדפים רבים, שבכל דף סופי יש מעט מידע באופן יחסי (לדוגמא, דף מוצר בודד באתר מסחר אלקטרוני). מה שמאפיין דפים אלו הוא שאין אליהם כמעט קישורים, אין בהם כמעט מידע ייחודי והם נמצאים במרחק מספר רב של קליקים מדף הבית.

אגב, כדאי לציין כי כנראה שלא מדובר באלגוריתם שמטרתו לחפש אתרים המבצעים קידום אתרים "לא חוקי" – האתרים שנפגעו היו בעיקרים אתרים שהשתמשו בשיטות קידום אתרים "חוקיות".

מבדיקות כלליות שערכתי, נתקלתי בנתונים סותרים לגבי השאלה האם העדכון הופעל בצורה מלאה גם בגוגל ישראל. חלק מהאתרים שחשבתי שאמורים להיפגע מעדכון מסוג זה לא נפגעו, אך בכל זאת ראיתי שינויים באתרים אחרים, כך שהתשובה לשאלה זו עדיין פתוחה. אז אם יש לכם אתר עם דפים רבים, אשמח אם תגיבו ותספרו על התנהגותו בעקבות עדכון mayday.

לפני זמן מה קראתי פוסט בבלוג של פבל ישראלסקי, שלצערי היה מלא באי-דיוקים, אז בפוסט זה אני אנסה לעשות מעט סדר בנושא הדומיינים בעברית, וגם לגעת בנושא הפגיעה בדומיינים אלו בתקופה האחרונה.

דומיינים מסוג IDN

דומיינים בשפה העברית על בסיס סיומות הדומיין הקיימות (כמו לדוגמא מחשבוןמשכנתא.com) קיימים כבר משנת 2003, אז הוגדר הסטנדרט בשם Internationalized Domain Names או בקיצור IDN. תקן זה מאפשר לתרגם אותיות מפורמט יוניקוד (unicode) לפורמט Ascii אותו ניתן להציג בדפדפנים. עד להופעת תקן זה, היו הדפדפנים מוגבלים להצגת דומיינים עם אותיות אנגליות, מספרים, סימני מקף ונקודות. תקן IDN מאפשר מעקף של מגבלה זו באמצעות שימוש בכתובת דומיין העומדת במגבלות (לדוגמא XN–4DBBMGWODHL8FEO.com) המתורגמת בדפדפן לכתובת באותיות unicode (מחשבוןמשכנתא.com). צריך לשים לב כי מי שאחראי לתרגום הוא הדפדפן, ולכן דפדפנים ישנים לא תומכים בפורמט ה-IDN. עם זאת, הדומיינים עובדים בכל הארצות, ובכל המדינות, ואינם דורשים התאמה של מערכת ההפעלה. בנוסף, גוגל יודע בצורה מיידית מהו התרגום העברי של כל שם דומיין.

הבעיה עם דומיינים אלו שהם מאד קשים להקלדה על ידי משתמשים בשפות הכתובות מימין לשמאל, מאחר וצריך להחליף כיוון באמצע הדומיין. בנוסף, דומיינים מסוג IDN אינם זמינים כיום בסיומות co.il, ולכן כאשר בוחרים דומיין עם סיומת com מפסידים את יתרון הלוקאליות של דומיין co.il.

דומיינים עם סיומות בעברית

צריך להבחין בסוג נוסף של דומיינים, עם סיומות בעברית (כגון סיומת קום). דומיינים אלו אינם חוקיים, והם בעצם מעין "קומבינה" שאורגנה בשיתוף עם ספקי האינטרנט הישראלים, שמתרגמים את הדומיינים הללו בצורה "פיראטית" לכתובת IP. הבעיה שדומיינים אלו אינם זמינים מחו"ל, כולל לרובוטים של גוגל, ולכן מבחינתי השימוש בהם בעייתי.

דומיינים תואמים לשאילתת חיפוש בגוגל

דומיינים מסוג IDN קיבלו יתרון גדול בתוצאות החיפוש של גוגל, במיוחד במצבים בהם שאילתת החיפוש אותה הקליד הגולש הייתה זהה לחלוטין לשם הדומיין. למעשה, במצב כזה היה צריך הדומיין בעברית "להתאמץ" הרבה פחות מדומיין רגיל בכדי להשיג מיקומים גבוהים. הסיבה לכך היא שאנשי גוגל הבינו כי גולשים רבים משתמשים במנוע החיפוש כתחליף להקלדת שם הדומיין אליו הם רוצים להגיע. לכן, אם גולש מסויים הקליד yahoo והדומיין yahoo.com לא הופיע בתוצאות החיפוש, אז חווית הגלישה שלו עלולה להיפגם.

הבעיה היא כי בעברית הנושא הוא בדיוק הפוך מהמצב בחיפושים באנגלית. באופן כללי ניתן לומר כי דווקא בהגעה אל דומיינים מסוג ה-IDN לא הביאו את הגולשים אל מה שהם חיפשו באמת, מאחר ורוב הדומיינים בעברית נקנו על ידי אנשי קידום אתרים שניסו לקנות דומיינים הזהים לשאילתות חיפוש פופולאריות. מסיבה זאת, אני מעולם לא המלצתי בפה מלא על רכישת דומיינים מסוג זה, אלא רק עבור מי שציפה ליצור תוצאות לטווח קצר.

דומיינים מסוג unicode

בנובמבר 2009 הוכרז על-ידי ICANN כי הם יעברו מתמיכה עקיפה בדומיינים בינלאומיים לתמיכה ישירה, כלומר, שהתקן יורחב בבסיסו מאותיות Ascii לאותיות unicode. החל ממאי 2010 אפשר כבר לראות דומיינים ראשונים כאלה. המשמעות היא שלמעשה המגבלות על שם הדומיין והצורך בביצוע מעקפים סביב השם יהיו נחלת העבר, ודומיינים בעברית יהיו זמינים בכל הסיומות, כולל co.il. למעשה, במצב זה הדומיינים עם הסיומת com יהפכו לדומים לדומיינים רגילים עם סיומת com – מיושנים. מתי נראה דומיינים בעברית עם סיומת co.il? זו שאלה אותה צריכים להפנות לאיגוד האינטרנט  הישראלי, אך אני משער כי נוכל לראות אותם לקראת סוף השנה.

הענישה של דומיינים ישראלים

לאחרונה קיבלנו דיווחים רבים על דומיינים בעברית מסוג IDN שקיבלו ענישה מצד גוגל, והועפו מן התוצאות. האמת היא שהתופעה לא הפתיעה אותי כלל, להיפך. עם זאת, הענישה פגעה בעיקר בדומיינים שנשענו כמעט לחלוטין על שם הדומיין כאמצעי קידום. דומיינים מסוג IDN עם וותק, בהם הושקעו מאמצי קידום אמיתיים לא נפגעו כמעט. דומיינים שנפגעו קיבלו הודעות ענישה בדף ה-webmaster tools שלהם, אך ללא הסבר מפורט לגבי הסיבה מדוע עם קיבלו את הענישה. כמובן שניתן לבצע בקשת החזרה של הדומיין, אך לדעתי בקשות אלו לא יאושרו, מאחר ואין מדובר בטכניקת קידום אתרים פסולה, מעבר לרכישת הדומיין לצורך קידום בלבד.

ניתן גם לומר שרוב אלו שנפגעו בענישה האחרונה היו אנשים שרכשו כמות גדולה של דומיינים. אנשים שרכשו דומיינים בודדים גם הם לא נפגעו כמעט.

סיכום

מבחינתי דומיינים מסוג IDN יהפכו עם הזמן למיושנים, מאחר ודומיינים מסוג Full Unicode בסיומות לוקאליות (co.il) יחליפו אותם. לטעמי הענישה של הדומיינים הישנים הינה במידה רבה צודקת, מאחר והיתרון שדומיינים אלו קיבלו על דומיינים רגילים לא היה הוגן, ולא יצר שיפור חווית הגולש, אלא אפילו במקרים רבים יצר את ההפך.

אחת השאלות שאני נתקל בהן לאחרונה פעמים רבות היא האם פייסבוק מהווה איום על גוגל? האם ביום בו יחליטו אנשי פייסבוק להעלות מנוע חיפוש לאוויר, אנשים יפסיקו להשתמש במנוע החיפוש של גוגל?

לגולשים נוח לחפש במקום בו הם נמצאים

כיום הפך אתר פייסבוק לאחד האתרים הנצפים ביותר, אם לא הנצפה ביותר, ואנשים רבים מבלים בו זמן רב. במידה והאתר יציע לגולשיו מנוע חיפוש זמין המאפשר חיפוש ברשת, סביר מאד להניח שגולשים רבים ישתמשו בו ולא יטרחו לצאת מן האתר על מנת להיכנס אל גוגל בכדי לבצע את החיפוש. אין לי ספר שאנשי גוגל מבינים זאת, ולכן אם היה באפשרותם, הם מזמן היו קונים את פייסבוק כפי שעשו עם אתר Youtube.com. גוגל גם מנסים ליצור תחליף לפייסבוק בדמות Google Buzz, אך לפחות בשלב זה לא נראה כי הם מצליחים להוות איום כלשהו.

תוצאות חיפוש מושפעות חברים

אם נסתכל לאחור על תחילת דרכו של גוגל, אז נוכל לראות כי מה שהפך אותו למנוע חיפוש כל כך מדוייק בתחילת דרכו, ומה שהביא לגידול האדיר בכמות החיפושים המבוצעת בו היה ההבנה כי לא מספיק להתייחס אל תוכנו של אתר בכדי להעריך את איכותו, וצריך מדדים חיצוניים בכדי להעריך את האתר בצורה אובייקטיבית. המדד אותו בחרו אנשי גוגל היה קישורים המפנים אל האתר. באופן כללי, ככל שהיו יותר קישורים לאתר, כך האתר היה טוב יותר. אז נניח שאתר פייסבוק מחליט לבנות מנוע חיפוש המחליף את הקישורים המצביעים על אתר בפעולות like שבוצעו על האתר? כלומר, אתר שקיבל הרבה פעולות like של גולשים יופיע גבוה יותר בתוצאות החיפוש מאתר שקיבל מעט פעולות like.

כיצד ניתן לשפר אלגוריתם מסוג זה? השיפור הראשון שכדאי להכניס באלגוריתם כזה הוא התייחסות שונה לפעולות like אותם ביצעו אנשים שהינם חברים של המחפש לעומת פעולות like שבוצעו על ידי אנשים אחרים. בצורה זו, אתרים שקיבלו like מאנשים החברים של המחפש יופיעו גבוה יותר מאלו שקיבלו like מאנשים שאינם חברים שלו. בצורה זו, כל גולש יראה תוצאות המוטות בהתאם להעדפותיהם של החברים שלו.

מה הבעיה עם רעיון מסוג זה? אם נבחן את החברים שלנו כיום ב-facebbok, נראה כי לעיתים יש שם כל מיני אנשים אותם צירפנו בלי מחשבה רבה, ועתה הם יקבלו יכולת להשפיע על האתרים אותם אנו רואים בתוצאות החיפוש! הנושא יהפוך לבעייתי בעיקר לכל אותם אנשים שבחשבון שלהם אלפי חברים, שאת רובם הם אפילו לא מכירים בצורה אישית.

תוצאות חיפוש מושפעות גורו

אז מה צריך לעשות בכדי להתגבר על הבעיה? לאפשר פעולה נוספת לגולשי פייסבוק – פעולת Trust. פעולה זו תאפשר לגולש להגדיר חבר מסויים בתור חבר עליו הוא סומך באופן מיוחד. פעולות ה-like של חבר כזה יהפכו למשפיעות ביותר על התוצאות אותן רואה הגולש. פעולת Trust צריכה להיות חד צדדית, כלומר, שאדם אחד נותן Trus לאדם אחר, ואותו אדם לא צריך להחזיר את הפעולה חזרה. כך יוכל אדם לבצע Trust גם על מישהו שאינו חבר שלו, זאת בניגוד להפיכתו לחבר. אדם יוכל למעשה לבנות לעצמו אנסמבל של אנשים עליהם הוא סומך, והם ישפיעו על תוצאות החיפוש שלו באמצעות העדפותיהם. השפעתם של גורואים עם הרבה עוקבים תהיה משמעותית ביותר.

השפעה מתוך תוצאות החיפוש

בכדי להקל על תהליך ההשפעה על תוצאות החיפוש, יופיעו תוצאות החיפוש עם סמן like לידם, כך שכל אדם יוכל להגדיר את התוצאות אותן הוא אהב. במקביל גם צריך יהיה להוסיף כפתור של dislike בכדי לאפשר לגולש להגדיר תכנים מסויימים כלא טובים.

האז היכן הבעיה?

כפי שאנשי גוגל הבינו כבר מזמן, הישענות גדולה מדי על מדד אחד עלולה לגרום לנסיונות אגרסיביים להטיית התוצאות, ולתוצאות באיכות נמוכה. כיום גוגל משתמש במדדים רבים במקביל בכדי לקבוע את מיקומו של אתר זה או אחר, ובנקודה זו קיים לדעתי חסרון למנוע פוטנציאלי של פייסבוק. בעיות שגוגל הצליח להתקדם רבות בפתרונן (כגון תוכן משוכפל, אתרי ספאם, סמנטיקה ועוד) יהפכו פתאום למרכזיות במנוע חיפוש חדש של פייסבוק, ולכן לדעתי התוצאות שהוא יציג עלולות להיות עדיין נחותות משמעותית מאלו של גוגל. אך כאן קיימת שאנשי פייסבוק יחברו למנוע חיפוש קיים שכבר פתר חלק מן הבעיות (בינג? יאהו?), ויוסיפו את נושא התוצאות המושפעות חברים אליו.

קידום אתרים – לאן?

אז מה המשמעות של צורת עבודה מסוג זה על מקצוע קידום האתרים? ובכן, כמו שכיום מקדם האתרים מחפש כל הזמן קישורים מאתרים סמכותיים, אז מעתה יחפשו מקדמי האתרים פעולות like מאנשים המשפיעים על התוצאות של אנשים רבים. אם אני מצליח כמקדם אתרים להביא את האתר המקודם שלי לידיעתו של אדם משפיע (גורו), אז הוא יכול לבצע עליו like ובכך לגרום לאתר לעלות בתוצאות החיפוש. ככל שאמצא יותר אנשים מרכזיים כאלו, כך אוכל לקדם את האתר שלי. כמו שבגוגל קיימת בעיה של קניית קישורים, אז גם בפייסבוק כנראה תיווצר בסוף בעייה של קניית like על ידי מקדמי אתרים.

בקיצור – מקצוע קידום האתרים יכול בהחלט להשתנות כתוצאה מכניסה של פייסבוק לתחום החיפוש, אך הוא אינו הולך להעלם. האתגרים שיעמדו בפני מקדמי האתרים ישתנו, אך לדעתי הם לא הולכים להפוך את המקצוע על פניו – רוב הנושאים בהם אנו עוסקים כיום כמקדמי אתרים ימשיכו לעניין אותנו גם בעתיד.

גוגל הכריזו על Rich Snippets ככלי בינלאומי שיתחיל לפעול בשפות נוספות ולא רק באנגלית, כפי שהתרגלנו לראות עד כה. אמנם עברית עדיין בחוץ (לא מוזכרת בהכרזה) אך תרגום של עמודי ההנחיות לעברית יכול להעיד על כך שהמנגנון יתחיל לעבוד גם בגוגל ישראל בקרוב, על כן יש להיות מוכנים מראש.

אפשרות ה Rich Snippets הוצגה כאשר הרעיון הוא פשוט. בעלי אתרים יוכלו לתייג ולהפריד נתונים שונים בדף ובכך יעזרו לגוגל לחתוך מידע רלוונטי מהעמוד ולהציגו בדף התוצאות לגולשים, או בתוצאות חיפוש ב- Google Maps.
וכך זה נראה בפועל (דוגמא למבנה תצוגת מתכון מאתר מתכונים):

היתרון של ה Rich Snippets ברור, הגולש מקבל יותר מידע על תוצאות החיפוש עוד מעמוד התוצאות (מה שגורם לו לחבב את גוגל ולחזור להשתמש בו). תוצאות החיפוש הופכות להיות עשירות יותר, ובעלי האתרים מצליחים להעביר יותר מסרים שיווקיים לגולשים על מנת להגדיל את כמות הקליקים.

כיצד מבצעים תיוג לטובת Rich Snippets?

האופי שבו נעשה התיוג בפועל הוא פשוט למדי ולא דורש ידע נרחב, אלא בעיקר הבנה בסיסית של HTML ומעט עקשנות ויכולת למידה. לעיתים נדרשת התאמה של מבנה העמוד לדרישות המיקרו-פורמטים.
תוכלו לבצע את התיוג באמצעות אחד מהמיקרו-פורמטים הבאים: microdata, microformats, RDFa.
לאחר הביצוע תוכלו לראות את התוצר שלכם באמצעות כלי הבדיקה של גוגל המאפשר לראות תצוגה מקדימה ופירוט של הפרמטרים בעמוד עם הערות, הזהרות והנחיות כלליות.

ה Rich Snippets נתמך כרגע בארבעה סוגי תכנים: ביקורות, אנשים, עסקים, אירועים ומתכונים. בנוסף, גוגל קורא גם תיוג לתכני וידאו ומשתמש בהם לשיפור תוצאות החיפוש.

להערכתנו, בעתיד הקרוב נראה יותר ויותר תוצאות מבובססות על Rich Snippets משתלבות במנגנון ה universal search של גוגל, סוגי תכנים נוספים יתמכו באפשרות של Rich Snippets, ובשפות רבות יותר (כולל עברית).

עכשיו זה רשמי! לפני קצת יותר משבוע, גוגל הכריזו על כניסתו של מדד מהירות האתר לאלגוריתמים הדירוג. זה לא מפתיע אותנו. למעשה, מדד "מהירות האתר" כבר פעיל בקביעת ציון האיכות של מערכת ה-AdWords ובמהלך השנה האחרונה, שמענו שוב ושוב על האפשרות לכניסתו של מדד זה לזירה האורגנית, כחלק מעדכוני ה"קפאין".

הנחת היסוד של גוגל היא שגולשים רוצים לקבל בתוצאות החיפוש אתרים שעולים מהר וללא בעיות טעינה. מחקרים קודמים שביצעו, הראו שגולשים מבלים פחות זמן באתרים שמגיבים לאט. בהתאם מכך, הם הסיקו שחוויית המשתמש נפגעת בקרב אתרים איטיים. בדיקת מהירות האתר מתבצעת בצורה יחסית, בהתאם לזמני מהירות הטעינה של אתרים אחרים.

הגורמים שמשפיעים על מהירות

מדד המהירות, מתחלק לשני מרכיבים: (1) כמה זמן לוקח לנתונים להגיע מאתר האינטרנט המבוקש, (2) כמה זמן לוקח לדפדפן על מנת להציג את התוכן.

באמצעות טכניקות אופטימיזציה מתקדמות למיטוב ביצועי האתר, ניתן להשפיע על גורמים שונים המשפיעים על זמני הטעינה. למשל, באמצעות צמצום מספר הקבצים הנדרשים לקריאת הדף, הטמעת העיצוב בקובץ CSS חיצוני ושימוש ב-CSS לאיחוד קבצי תמונות, הוצאת סקריפטים מקוד הדף לקובץ חיצוני וכדומה.

יש סיבה לדאגה?

לדעתי, אין סיבה לדאגה משינוי קיצוני במיקומים. צריך לזכור שיש יותר מ-200 פרמטרים (signals) המשפיעים על ציון הרלוונטיות ולכל אחד מהם משקל שונה בקביעת המיקומים. במידה והאתר שלכם אינו איטי בצורה קריטית מאתרים אחרים, אני מתקשה להאמין שהוא ייפגע במיקומים. יחד עם זאת, בהחלט מומלץ לנצל את ההזדמנות (אם לא עשיתם זאת עדיין) כדי לבחון אפשרויות לשיפור קוד האתר ומהירות התגובה שלו. כולנו שונאים להמתין לאתר שעסוק בטעינה, כזה שמשאיר לנו הרגשה שהזמן בוגד בנו…

לאחרונה אני מוצא ברשת יותר ויותר דיונים על חשיבות ביצועי אתר- מיטוב התעבורה, איחוד וכיווץ של מידע ועוד שיטות כדוגמתם. באמצעות אופטימיזציה זו ניתן להשיג שיפור מהירות משמעותי בטעינת תכני האתר. זה תורם לשיפור חווית הגולש באתר ובעקיפין יתכן שגם למיקומים בייחוד בתקופה האחרונה של שינויים באלגוריתם, עדכון Caffeine.
מאט קאטס מתראיין בנושא כאן.

בכלי Google Webmaster tools הכניסו לפני זמן מה את הקישור לLabs- שם ניתן למצוא לשונית Preformance- כאן תוכלו לקבל את המלצות גוגל בהקשר זה.
שימו לב שלעיתים ההמלצות גנריות- מומלץ לבחון כל המלצה בנפרד.

באמצעות שימוש ב-Plugins למוזילה פיירפוקס כגון Yslow ו-Page speed, ניתן לקבל פירוט מלא (באנגלית) לסעיפים השונים לפיהם תוכלו לשפר את מהירות האתר.

בישראל תוכלו למצוא מידע מקיף בנושאי שיפור ביצועי האתר בבלוג Askpavel. נראה שהמדריכים באנגלית טכניים למדי אבל טובים. בחנתי את נושא כיווץ הדפים באתרים הבנויים בשפת PHP ומאוכסנים בשרת Apache – מדריך קצר ותמציתי. ההטמעה ארכה זמן קצר.

ישנם יתרונות וחסרונות לשימוש בשיטות השונות

לשיטת כיווץ תכנים היתרונות הם:

• חויית משתמש טובה יותר – שיפור מהירות טעינת דפי האתר בצד הלקוח
• חוסך רוחב פס (Bandwide) בהורדה – יתכן וניתן למצוא חבילת אכסון זולה יותר

חסרונות:

• לא כל הדפדפנים הישנים תומכים
• ניצול גבוה יותר של משאבי שרת

בין האתרים הגדולים והמוכרים בעולם שעושים שימוש בטכנולוגיה ניתן למצוא את יאהו וגוגל.

להלן פרסום של גוגל בנושא- Let's make the web faster

סטיב בייקר, מהנדס בגוגל, פרסם לפני כמה ימים שגוגל השקיעו יותר מחמש שנות מחקר בחקר החיפוש הסמנטי והשימוש במילים נרדפות. תחום מחקר זה נובע מהנחת היסוד שהבנת מורכבות השפה, על גווניה השונים, עשויה לעזור לגוגל ליצור תוצאות חיפוש רלוונטיות יותר לשאילתות המשתמשים.

מהנדסי גוגל חושבים במידה רבה כמו חוקרי לשון ותרבות ומנסים למפות תבניות שפה ייחודיות, המסוגלות להבין ולנתח היבטים שונים בשפה: תחביר, סמנטיקה, צירופי מילים וסלנג מקומי. תבניות לשון אלה מהוות תשתית לכמה מערכות קיימות, המוכרות לנו מתוצאות החיפוש האורגניות: כלי בדיקת האיות והצגת ביטויים רלוונטיים נוספים.

היום, כשאלגוריתם ניתוח תבניות הלשון מזהה ביטוי או מילה נרדפת בתוצאות החיפוש, אשר נתפסת כרלוונטית לשאילתת החיפוש שהקליד הגולש, הביטוי יודגש בעמוד התוצאות, גם אם מאוית בצורה שונה לחלוטין מהביטוי המקורי שחופש. דבר זה אפשרי תודות להתפתחויות האחרונות באלגוריתם ניתוח המילים הנרדפות של גוגל.

טכניקות לחקר השפה האנושית

הטכניקות לחילוץ והבנת מורכבות המילים ויחסי הגומלין שביניהן, מבוססות בחלקן על מידע חיוני שחולץ מנתונים היסטוריים ברשת. הקושי המרכזי טמון בניסיון להבין את מורכבות המשמעויות השונות של אותן מילים נרדפות בהקשרים שונים (לא תמיד ההקשר קל להבנה מבחינה טכנולוגית). שאילתות החיפוש לא מנותקות הקשר, באמצעות ניתוח רצף חיפושים מתחילתו ועד סופו, כולל תיקונים ושיפורים שהגולש ביצע בשאילתות החיפוש (על-ידי השימוש ב-Cookies) ושימוש בשיטות Latent Semantic Indexing, גוגל מנסים להבין עוד יותר את השפה האנושית המורכבת.

החיפוש הסמנטי בגוגל נמצא סביבנו בצורה זו או אחרת כבר לא מעט זמן, אך נראה כי שינוי זה עדיין לא הוטמע בצורה מלאה בחיפוש בעברית. למרות זאת, עדיין ניתן למצוא כמה דוגמאות לכך. בדוגמא שלמעלה, ניתן לראות כי בתוצאות החיפוש של הביטוי "אינסטלציה", גם הביטויים "אינסטלטור" ו-"אינסטלטורים" מודגשים (אגב, השימוש בגרשיים מסביב לשאילתת החיפוש, או הוספת הסימן פלוס [+] לפני הביטוי, תבטל את מנגנון המילים הנרדפות).

שינוי זה מזכיר לי שוב שאנו עובדים מול ועבור אנשים ולא מנועי חיפוש. אני מציע להתייחס פחות להיבטים הטכניים כמו צפיפות מילות מפתח בטקסט ויותר להתמקד בשילוב טבעי והגיוני של ביטויים רלוונטיים, סלנגים דומיננטיים ומילים נרדפות שקהל הלקוחות הפוטנציאלי עשוי לחפש.