לפני קצת יותר משנה, עדכון קטן שביצעו גוגל (רבים מתייחסים לעדכון בשם "עדכון וינס") גרם למותגים מסוימים ברשת לקבל דחיפה נוספת בתוצאות החיפוש. כשמאט קאטס, ראש מחלקת הספאם של גוגל, נשאל קצת לאחר מכן, האם גוגל נותנים משקל רב יותר למותגים בקביעת המיקומים? התשובה הייתה שאינם מייחסים חשיבות רבה במיוחד למותגים עצמם, אלא כדבריו, הם מתייחסים יותר לסממנים כמו אמון, סמכות, מוניטין וכדומה. כלומר, החשיבות שהם נותנים למותגים ברשת, מבוססת ברובה על סממני איכות מוכרים כמו TrustRank, PageRank ו-Authority.

מדוע גוגל צריכים להתייחס לחוזק המותג?

המטרה של גוגל תמיד הייתה להציג למשתמש את התוצאות הרלוונטיות והאיכותיות ביותר, המתאימות לשאילתת החיפוש שביצע. אם יש חיפושים רבים בגוגל לביטוי "SEO ישראל קידום אתרים", או לחילופין, אם גולשים רבים מחפשים את הביטוי "קידום אתרים" ומיד אחר כך גם את "SEO ישראל", ניתן להסיק על קיומו של מתאם חזק בין שם החברה "SEO ישראל" לבין הביטוי "קידום אתרים". לכן, הגיוני שגוגל ירצו שאתר קבוצת SEO ישראל יופיע במיקומים גבוהים עבור שאילתות חיפוש של הביטוי "קידום אתרים". בנוסף:

• קשה להטות את התוצאות באמצעות "זיוף" חוזקו של מותג. מותגים חזקים נבנים לאורך זמן, ונדרשת עבודה קשה ואינטנסיבית על מנת ליצור רלוונטיות, אטרקטיביות ועולם ערכים חיובי ויציב סביב מותג כלשהו.
• ניתן להילחם באתרי ספאם חסרי זהות ופנים, אשר אינם מציגים בצורה ברורה מי עומד מאחורי האתר.
• התייחסות לגולשים ולנושאים שעל סדר היום עוזרת ליצור תוצאות חיפוש רלוונטיות יותר המותאמות לשאילתת החיפוש שהקליד הגולש.

כיצד לדעת מה כוחו של המותג שלי ברשת?

באמצעות שאילתת חיפוש פשוטה, ניתן לקבל תמונת מצב לגבי מספר הפעמים ששם המותג שלכם מוזכר ברשת האינטרנט. למשל, הקלידו בגוגל את שאילתת החיפוש הבאה בגוגל וקבלו רשימת אתרים המכילים את שם המותג Sony, למעט תוצאות מאתר sony.com:

sony -site:sony.com

ניתן גם לבצע חיפושים ממוקדים יותר על מנת לבחון כמה פעמים מוזכר שם המותג שלכם בצירוף מילות מפתח רלוונטיות.

למשל, שאילתת החיפוש הבאה בגוגל, תחזיר בתוצאות החיפוש רשימה של דפים המכילים את הביטוי "קידום אתרים" בצירוף שם החברה שלנו, להוציא דפים מאתר seoisrael.co.il:

-site:seoisrael.co.il "קידום אתרים" +"SEO ישראל"

ניתן להשתמש באותה שאילתה גם ב-Yahoo לקבלת תוצאות מלאות יותר:

מותגים חזקים במיוחד, עשויים גם להופיע בגלגל הקסמים של גוגל כחוליות המקושרות למילת מפתח רלוונטית. למשל, אם תקלידו "שחזור מידע" בגלגל הקסמים, תקבלו את חברת "טיק טק שחזור מידע" כתוצאה רלוונטית המקושרת למרכז הגלג, כתוצאה ממתאם חזק בינה לבין הביטוי "שחזור מידע":

את אותם ביטויים שמופיעים בחוליות הגלגל, תוכלו למצוא גם ברשימת החיפושים הקשורים, שבתחתית תוצאות החיפוש. אם שם המותג שלכם עולה כשמחפשים ביטוי רלוונטי, יש בסיס להניח שקיים קשר חזק בין השניים.

כיצד ניתן להגביר את המודעות לשם המותג ברשת?

• פרסום PPC על מוצרי החברה ושירותיה, בשילוב שם המותג וסלוגן החברה.
• שילוב שם המותג באתר שלכם, בתג ה-Title ובטקסט ה-Meta Description של כל דפי האתר. דף "אודות" עם Title או <h1> אנמיים ללא שם או סלוגן החברה, מפספסים את העיקר.
• הגברת הדומיננטיות ברשתות חברתיות והחדרת שם המותג שלכם באתרי קהילות כמו פייסבוק וטוויטר.
• פרסום מאמרים והפצת הודעות לעיתונות עם מידע אודות החברה, פעילויותיה, שירותיה ומוצריה (אל תשכחו לשלב את שם המותג במאמרים שאתם מפרסמים).
• הפעלת בלוג רשמי לחברה המתוחזק באופן שוטף עם חדשות ועדכונים מהחברה, מאמרים מקצועיים, המלצות, דעות אישיות וכדומה.
• הגברת הנוכחות בפורומים באמצעות מתן תגובות מקצועיות בפרומים רלוונטיים ברשת ושילוב שם המותג וקישור אל אתר החברה מטקסט החתימה.
• שילוב שם המותג בטקסט העוגן של קישורים נכנסים (בצירוף הביטוי שאתם מעוניינים לקדם) על מנת לחזק את הקשר שבין המותג והביטוי הרלוונטי לבין אתר האינטרנט של החברה שלכם. גם קישורים פנימיים עשויים לעזור לכם לספר יותר על מערכת היחסים שבין שם המותג לבין ביטויים רלוונטיים (אגב, מסיבה זו גם לא אתנגד ללוגו באתר המקשר לדף הבית ומוגדר עם Alt שבו גם שם החברה מופיע וגם הביטוי המקודם על דף הבית).

בנוסף, שיווק המותג שלכם מפה לאוזן, פרסום בערוצי תקשורת מסורתיים ושילוב עבודת יחסי ציבור בערוצי המדיה הרלוונטיים לקהל היעד שלכם – כל אלה יתרמו להחדרת המותג שלכם לציבור והגברת המודעות אליו גם בסביבת ברשת.

סיכום דברים

מבחינתי, אחד החסרונות הבולטים של "אפקט המותג", הוא שמותגים חזקים, עם תקציבי פרסום אדירים ומשרדי יחסי ציבור חזקים העומדים מאחוריהם, עשויים לקבל יותר כוח בעוד שמותגים חלשים יותר יידחקו לפינה. בסופו של דבר, מותגים חזקים מושכים אליהם גם יותר קישורים "טבעיים" ובאז סביבם.

מצד שני, צריך לזכור שבהנחה שגוגל אכן פועלים בצורה זו, אין זה אומר שרק אתרים של מותגים חזקים יופיעו במיקומים גבוהים. זהו מדד אחד מיני רבים, אשר עשוי להשפיע במקרים מסוימים מאוד על התוצאות, אך אינו בא על חשבונם של סיגנלים אחרים הידועים כמשפיעים בקביעת המיקומים.

אני מציע שבמקביל לעבודת ה-SEO השוטפת לשיפור איכות התוכן של האתר, רמת האופטימיזציה הפנימית שלו ומערך הקישורים הנכנסים אליו, כדאי גם לנסות ולחזק את מותג החברה ברשת באמצעות עבודת שיווק ויחצ"נות טובה.

גוגל קיבלו לפני מספר ימים אישור לפטנט בשם Ranking documents based on user behavior and/or feature data. פטנט זה עוסק בשאלה כיצד להעריך את איכות קישור מסויים בהתאם למאפייני הקישור ולהתנהגות הגולש בהקשר אליו.

ההנחה העומדת בבסיס הפטנט היא שלא כל הקישורים נוצרו שווים, ולכן יש צורך לשייך ערך שונה לכל אחד מן הקישורים המופיעים בדף בהתאם לסיכוי שגולש סביר ילחץ על אחד מהם, ובהתאם יתחלק גם הכוח שהקישורים יעבירו אל הדפים המקושרים. כלומר, קישור שגולש סביר לא ילחץ עליו יעביר פחות כוח מקישור שגולש סביר כן יבחר בו.

המודל החדש הינו מודל מנוגד לתפיסה הראשונית של גוגל, שהתבטאה במודל pagerank, שהתייחסה אל כל הקישורים בדף בצורה אחידה. מודל pagerank התייחס אל מה שנקרא "גולש אקראי" הלוחץ על קישורים בצורה אקראית. המודל החדש מחליף את הגולש האקראי במה שנקרא "גולש סביר" הבוחר את הקישורים עליהם הוא לוחץ בצורה הגיונית ולא אקראית. המודל מביא דוגמאות לקישורים שהסבירות ללחיצה עליהם נמוכה יותר, כגון קישור אל תנאי השימוש באתר, באנרים, וקישורים בנושאים שאינם קשורים לנושא הדף.

המודל החדש כולל שני חלקים: בדיקה של התנהגות גולשים אמיתיים בדף ובדיקה של מאפיינים טכניים של הקישור.

התנהגות הגולשים

החלק של התנהגות הגולשים נעשה באמצעות מעקב אחר התנהגות הגולשים דרך דפדפנים או תוספים לדפדפנים (כגון google toolbar) המאפשרים מעקב אחר הקישורים עליהם הגולש לוחץ בפועל. קישורים עליהם הגולשים לוחצים יעבירו כוח רב יותר מכאלה שלא נלחצו על ידי הגולשים. מאפיינים נוספים שנבדקים:

• שפת הגולשים
• תחומי העניין שלהם
• שאילתת החיפוש שהביאה את הגולשים אל הדף
• מספר הפעמים בהן שום קישור לא נלחץ על הדף

מאפייני הקישור עצמו

החלק של מאפייני הקישורים נותן דוגמאות למאפיינים שעשויים לחזק או להחליש קישור מסויים. מאפיינים אלו יכולים לכלול (אך לא חייבים לכלול):

• גודל הפונט של הקישור (או גודל התמונה של הקישור), צבעו, עיצובו (מודגש, מוטה, קו תחתון וכו') וסוגו (טקסט / תמונה).
• הקשר הקישור (טקסט הנמצא מסביבו)
• מיקום הקישור (מיקומו בתוך קוד הדף ומיקומו על המסך)
• אם הקישור הינו חלק מרשימה, מיקומו ברשימה.
• מספר המילים בטקסט העוגן של הקישור, וקיום מילות מפתח בתוכן
• מסחריות הקישור

מאפייני הדף בו מופיע הקישור

מאפיינים נוספים הנבדקים במסגרת המודל הם מאפיינים של הדף בו מופיע הקישור, וההתאמה שלהם למידע המקביל לגבי הדף אליו מכוון הקישור. מאפיינים אלו כוללים:

• כתובת הדף (url) בו מופיע הקישור
• מספר הקישורים בדף
• קיום טקסט בדף
• קיום כותרות בדף
• התאמת תוכן הדף לתוכן הדף המקושר

סיכום

הפטנט החדש נותן תוקף רב יותר לנושא שכבר זמן רב אנו שמים לב אליו, והוא שלקישורים שונים בדף יש משקל שונה בהתאם למאפיינים שלהם, ולכן הערך שלהם מבחינת קידום אתרים שונה.

עכשיו זה רשמי! לפני קצת יותר משבוע, גוגל הכריזו על כניסתו של מדד מהירות האתר לאלגוריתמים הדירוג. זה לא מפתיע אותנו. למעשה, מדד "מהירות האתר" כבר פעיל בקביעת ציון האיכות של מערכת ה-AdWords ובמהלך השנה האחרונה, שמענו שוב ושוב על האפשרות לכניסתו של מדד זה לזירה האורגנית, כחלק מעדכוני ה"קפאין".

הנחת היסוד של גוגל היא שגולשים רוצים לקבל בתוצאות החיפוש אתרים שעולים מהר וללא בעיות טעינה. מחקרים קודמים שביצעו, הראו שגולשים מבלים פחות זמן באתרים שמגיבים לאט. בהתאם מכך, הם הסיקו שחוויית המשתמש נפגעת בקרב אתרים איטיים. בדיקת מהירות האתר מתבצעת בצורה יחסית, בהתאם לזמני מהירות הטעינה של אתרים אחרים.

הגורמים שמשפיעים על מהירות

מדד המהירות, מתחלק לשני מרכיבים: (1) כמה זמן לוקח לנתונים להגיע מאתר האינטרנט המבוקש, (2) כמה זמן לוקח לדפדפן על מנת להציג את התוכן.

באמצעות טכניקות אופטימיזציה מתקדמות למיטוב ביצועי האתר, ניתן להשפיע על גורמים שונים המשפיעים על זמני הטעינה. למשל, באמצעות צמצום מספר הקבצים הנדרשים לקריאת הדף, הטמעת העיצוב בקובץ CSS חיצוני ושימוש ב-CSS לאיחוד קבצי תמונות, הוצאת סקריפטים מקוד הדף לקובץ חיצוני וכדומה.

יש סיבה לדאגה?

לדעתי, אין סיבה לדאגה משינוי קיצוני במיקומים. צריך לזכור שיש יותר מ-200 פרמטרים (signals) המשפיעים על ציון הרלוונטיות ולכל אחד מהם משקל שונה בקביעת המיקומים. במידה והאתר שלכם אינו איטי בצורה קריטית מאתרים אחרים, אני מתקשה להאמין שהוא ייפגע במיקומים. יחד עם זאת, בהחלט מומלץ לנצל את ההזדמנות (אם לא עשיתם זאת עדיין) כדי לבחון אפשרויות לשיפור קוד האתר ומהירות התגובה שלו. כולנו שונאים להמתין לאתר שעסוק בטעינה, כזה שמשאיר לנו הרגשה שהזמן בוגד בנו…

סטיב בייקר, מהנדס בגוגל, פרסם לפני כמה ימים שגוגל השקיעו יותר מחמש שנות מחקר בחקר החיפוש הסמנטי והשימוש במילים נרדפות. תחום מחקר זה נובע מהנחת היסוד שהבנת מורכבות השפה, על גווניה השונים, עשויה לעזור לגוגל ליצור תוצאות חיפוש רלוונטיות יותר לשאילתות המשתמשים.

מהנדסי גוגל חושבים במידה רבה כמו חוקרי לשון ותרבות ומנסים למפות תבניות שפה ייחודיות, המסוגלות להבין ולנתח היבטים שונים בשפה: תחביר, סמנטיקה, צירופי מילים וסלנג מקומי. תבניות לשון אלה מהוות תשתית לכמה מערכות קיימות, המוכרות לנו מתוצאות החיפוש האורגניות: כלי בדיקת האיות והצגת ביטויים רלוונטיים נוספים.

היום, כשאלגוריתם ניתוח תבניות הלשון מזהה ביטוי או מילה נרדפת בתוצאות החיפוש, אשר נתפסת כרלוונטית לשאילתת החיפוש שהקליד הגולש, הביטוי יודגש בעמוד התוצאות, גם אם מאוית בצורה שונה לחלוטין מהביטוי המקורי שחופש. דבר זה אפשרי תודות להתפתחויות האחרונות באלגוריתם ניתוח המילים הנרדפות של גוגל.

טכניקות לחקר השפה האנושית

הטכניקות לחילוץ והבנת מורכבות המילים ויחסי הגומלין שביניהן, מבוססות בחלקן על מידע חיוני שחולץ מנתונים היסטוריים ברשת. הקושי המרכזי טמון בניסיון להבין את מורכבות המשמעויות השונות של אותן מילים נרדפות בהקשרים שונים (לא תמיד ההקשר קל להבנה מבחינה טכנולוגית). שאילתות החיפוש לא מנותקות הקשר, באמצעות ניתוח רצף חיפושים מתחילתו ועד סופו, כולל תיקונים ושיפורים שהגולש ביצע בשאילתות החיפוש (על-ידי השימוש ב-Cookies) ושימוש בשיטות Latent Semantic Indexing, גוגל מנסים להבין עוד יותר את השפה האנושית המורכבת.

החיפוש הסמנטי בגוגל נמצא סביבנו בצורה זו או אחרת כבר לא מעט זמן, אך נראה כי שינוי זה עדיין לא הוטמע בצורה מלאה בחיפוש בעברית. למרות זאת, עדיין ניתן למצוא כמה דוגמאות לכך. בדוגמא שלמעלה, ניתן לראות כי בתוצאות החיפוש של הביטוי "אינסטלציה", גם הביטויים "אינסטלטור" ו-"אינסטלטורים" מודגשים (אגב, השימוש בגרשיים מסביב לשאילתת החיפוש, או הוספת הסימן פלוס [+] לפני הביטוי, תבטל את מנגנון המילים הנרדפות).

שינוי זה מזכיר לי שוב שאנו עובדים מול ועבור אנשים ולא מנועי חיפוש. אני מציע להתייחס פחות להיבטים הטכניים כמו צפיפות מילות מפתח בטקסט ויותר להתמקד בשילוב טבעי והגיוני של ביטויים רלוונטיים, סלנגים דומיננטיים ומילים נרדפות שקהל הלקוחות הפוטנציאלי עשוי לחפש.

סביבת הפיתוח של "קפאין", הגרסה החדשה של ארכיטקטורת מנוע החיפוש של גוגל, אשר הושקה לקהל הרחב כתצוגה מקדימה לפני כשלושה חודשים, עולה לאוויר!

בשלב ראשון, המערכת תושק חלקית על מרכז מידע בודד ובמשך הזמן (ככל הנראה בסביבות ינואר-פברואר), היא תופעל גם על יתר מרכזי המידע של גוגל.

כאמור, גרסת "קפאין", המסמלת עבור גוגל את "הדור הבא של תשתית החיפוש" (לפחות על-פי ראש צוות הספאם של גוגל, מאט קאטס), נועדה לשפר בצורה משמעותית את הביצועים של מערכת האינדקס. השינוי ישפיע, מן הסתם, על תוצאות החיפוש בכמה מימדים שונים (התמקדות בסריקת דפים מהירה יותר, תוצאות חיפוש רלוונטיות יותר וכדומה). במהלך תקופה זו, עד שהמערכת תיושם במלואה, גוגל ינצלו את הזמן לאיסוף מידע, שיפור התשתית וטיפול בבעיות ותקלות.

מה המשמעות של "קפאין"? האם המנוע הולך להיות איכותי יותר, מדויק ורלוונטי יותר? בקרוב נדע… אני מניח שיהיה לנו חורף מעניין.

טוב, קשה לי לומר שאני מופתע, אבל עכשיו זה רשמי. מאט קאטס מודיע באופן רישמי שגוגל לא מתייחס אל קישורי Nofollow כאילו היו טלאי אלא כאילו היו ספוג. המשמעות היא שאם יש בדף מסויים 12 יחידות link juice, ושלושה קישורים יוצאים, אז במידה ונשים nofollow על אחד הקישורים היוצאים, אז ה-Link juice לא יתחלק בין שני הקישורים הנותרים, אלא יתחלק בין שלושת הקישורים היוצאים. ההבדל הוא שהחלק שהלך אל הקישור עם ה-nofollow פשוט יתפוגג וילך לאיבוד (או בעצם ייספג אל תוך הספוג וישאר שם לעד…).

מדובר כאן במכה קשה לכל מי שעסק בפעילויות מסוג pagerank sculpting באמצעות תלאי nofollow, מאחר וכעת מתברר כי למעשה שימוש בשיטה זו גרם לאובדן חלק גדול מן ה-link juice באתר אל תוך "ספוגי" nofollow. ההמלצה הברורה מאד של מאט היא להימנע לחלוטין מן הנוהג של pagerank sculpting באתר. ההמלצה של מאט ברורה – לאפשר ל-pagerank לזרום בצורה טבעית באתר, ולהשתמש במבנה הניווט הטבעי באתר בכדי לנווט אותו למקומות הרצויים.

למעשה ממליץ מאט להשתדל להימנע כליל מן השימוש בתג nofollow במסגרת קישורים פנימיים בתוך האתר! על פי מאט, הסיבה היחידה להשתמש בקישור nofollow היא במצב בו בעל האתר לא יכול או לא רוצה "להמליץ" או להעביר כוח אל האתר המקושר. חסימה זו לא תועיל לאתר המקשר (למעט אולי במצב בו היא תמנע ממנו נזק בשל קישור לשכונה רעה), אלא פשוט לא תועיל לאתר המקושר.

מסתבר שגם קישורים יוצאים אליהם התווסף nofollow גורמים גם הם לאובדן link juice, כך שאתרים בהם יש קישורים יוצאים רבים כאלה (כגון בלוגים בהם התגובות מוגדרות בד"כ כ-nofollow) יפגעו קשה מן המידע החדש.

מסתבר כי גוגל נוהג לפי שיטה חדשה זו כבר מעל שנה, ורק עכשיו התפרסמה המדיניות בצורה רשמית.

בפוסט מעניין כותב ברנקו אודות נוסוי אותו הוא ערך, שנועד לבחון את האיכות של קישורים שונים אל אתרים אותם הוא מקדם. על פי הבדיקה אותה הוא ערך, כל קישור חדש שנוצר נותן דחיפה ראשונית לאתר אליו הוא מצביע, אך לאחר זמן מה חלק מן הדחיפה הזו נעלם, ונותר רק הערך האמיתי של הקישור.

בפוסט יש גרף שמדגים את הדחיפה אותה יצרו קישורים שונים עבור אתר מסויים, ואת התנהגות האתר בתוצאות החיפוש לאורך זמן.

ברנקו ניסה לעסוק בנושא הזה במהלך הפרזנטציה שלו בכנס ספינקון, אך מפאת קוצר הזמן נדמה לי שהנושא לא זכה לתשומת הלב הראויה לו, והפוסט יכול לתקן זאת.

שווה קריאה!

פעמים רבות שמעתי אנשים אומרים כי ה-pagerank מת, וכי אין לו יותר משמעות. גם אני לעיתים קרובות משתמש באמירה זו, אך חשוב לסייג אותה. ה-pagerank לא מת, ויש לו עדיין חשיבות עבור מקדמי אתרים.

כיום ל-pagerank של דף יש חשיבות בארבע רמות עיקריות:

• בקביעת אילו דפים ייסרקו על ידי רובוט החיפוש של גוגל ואילו דפים לא ייסרקו.
• בקביעת תדירות הסריקה של הדפים השונים על ידי הרובוט.
• קביעת האזור בתוך מסד הנתונים של גוגל בו יאוחסנו הדפים (מה שהיה ידוע בעבר בתור ה-Supplemental Index).
• בקביעת הסבירות שאתר מסויים יקבל TrustRank גבוה (זהו לא גורם בשיקולים של גוגל אלא בשיקולים של בעלי האתרים בעת ביצוע החלפות קישורים).

בקיצור – זה נכון שמדד ה-pagerank כבר אינו משפיע כמו בעבר על המיקומים של דף מסויים בתוצאות החיפוש, אך יכולה להיות לו השפעה על הופעתו של דף מסויים באינדקס בכלל, על רמת הרעננות של הסריקה של הדף, ועל אפשרות הכנסתו של הדף לאינדקס המשני (שגם אם גוגל אומרים כי הוא כיום כמעט זהה לאינדקס הראשי, אני עדיין איני משוכנע בכך).

גולש עירני הבחין לפני מספר ימים בתוספת מוזרה בעת שבדק את גירסת המטמון של האתר שלו בגוגל.מאז הגילוי גואות הספקולציות בנוגע למשמעות של הטקסט המוזר, ועל חשיבותו למי שמנסה לנתח את אלגוריתם החיפוש של גוגל.

מאט קאטס, מהנדס מגוגל, אישר כי מדובר במשהו אמיתי ולא במתיחה, אך אמר כי הוא לא יגיב על תוכן הטקסט, וכי גוגל נקטו בצעדים בכדי להבטיח כי הטקסט לא יופיע שנית.

התוספת עליה דיווח הגולש נראתה כך:

pacemaker-alarm-delay-in-ms-overall-sum 2341989
pacemaker-alarm-delay-in-ms-total-count 7776761
cpu-utilization 1.28
cpu-speed 2800000000
timedout-queries_total 14227
num-docinfo_total 10680907
avg-latency-ms_total 3545152552
num-docinfo_total 10680907
num-docinfo-disk_total 2200918
queries_total 1229799558
e_supplemental=150000 –pagerank_cutoff_decrease_per_round=100 –pagerank_cutoff_increase_per_round=500 –parents=12,13,14,15,16,17,18,19,20,21,22,23 –pass_country_to_leaves –phil_max_doc_activation=0.5 –port_base=32311 –production –rewrite_noncompositional_compounds –rpc_resolve_unreachable_servers –scale_prvec4_to_prvec –sections_to_retrieve=body+url+compactanchors –servlets=ascorer –supplemental_tier_section=body+url+compactanchors –threaded_logging –nouse_compressed_urls –use_domain_match –nouse_experimental_indyrank –use_experimental_spamscore –use_gwd –use_query_classifier –use_spamscore –using_borg

הנתונים המופיעים אינם מסבירים את עצמם, והניחושים לגבי המשתנים והחלקים השונים בטקסט רבים ושונים. כמה מן הנתונים המופיעים בטקסט מעניינים אותי באופן מיוחד:

• pass_country_to_leaves - יתכן כי מדובר בכך שלכל דף מסויים מוגדרת מדינה מסויימת, והוא יכול להעביר את המדינה הזו אל הדפים אליהם הוא מקשר. האם מדובר כאן במעין אלגוריתם pagerank, המעביר "מדינה" מדף אל דף?
• rewrite_noncompositional_compounds - מרמז על כך שגוגל מזהה צירופי מילים היוצרים ביטויים בעלי משמעות שונה מהמשמעות המקורית.
• sections_to_retrieve=body+url+compactanchors - כנראה שמדובר באלגוריתם לחלוקת הדף בעת קריאתו. המשמעותיות של קיום אלגוריתם כזה הן עצומות!
• nouse_experimental_indyrank – שם של אלגוריתם חדש – מעניין מאד מהו…
• use_experimental_spamscore - כנראה שזהו השם אותו גוגל נותנים למדד הסיכוי לכך שעמוד מסויים או אתר מסויים מכילים ספאם.

אוריון הוא אלגוריתם חיפוש אותו פיתח ישראלי בשם אורי אלון בזמן לימודי הדוקטורט שלו באוניברסיטת ניו סאות' ווילס באוסטרליה. עתה חברת גוגל מאשרת כי אורי עובד כעת במרכז הפיתוח שלהם בארצות-הברית, וסביר כי הוא ממשיך בפיתוח אוריון שם. גוגל אינם מתייחסים לשאלה האם הטכנולוגיה אותה פיתח אורי נקנתה על-ידם מידי האוניברסיטה בה למד אורי או לא.

אלגוריתם אוריון מתמקד פחות בצד החיפוש ויותר בצד התצוגה של המידע הנאסף על ידי מנועי החיפוש. במקום להציג קטע קצרצר (snippet) מתוך כל תוצאת חיפוש כפי שעושים מנועי החיפוש כיום, אוריון מציג קטע נרחב יותר מתוך הדף הרלוונטי, ובנוסף מציג רשימת נושאים הקשורים אל הנושא עליו בוצע החיפוש. המחפש יכול עתה לבחור את המידע הרלוונטי בשבילו ביותר.

בתור דוגמא לצורת העבודה של האלגוריתם ניתן להשתמש בחיפוש פיג'ו 407. אוריון יציג קטעים מתוך דפים בהם מופיעות מילות המפתח פיג'ו 407, אך בנוסף יציג גם תוצאות בנושאים כמו קניית רכב חדש, קניית רכב יד שניה, ביקורות על רכבים, מוסכים, חלפים ועוד תכנים בנושאים הקשורים נושאית אל פיג'ו 407. על ידי בחירה של אחד מן הנושאים הקשורים, יכול המחפש לבחור את "הכיוון" של התוצאות אותו הוא מחפש, ובכך לשפר את איכות התוצאות. בחירת הכיוון הרצוי של התוצאות יאפשר להיפטר מתוצאות לא רלוונטיות במהירות, ולהתמקד בתוצאות המתאימות לגולש.

מרכיב חשוב באלגוריתם החיפוש אוריון הוא הבאה של המידע אל המשתמש, מבלי שהמשתמש יאלץ להיכנס אל האתרים השונים בכדי לקבל את המידע. הגלישה מבוצעת למעשה כמעט כולה בתוך מנוע החיפוש, והגולש יכנס רק לאתר הסופי.