בנובמבר 2011 פרסמנו את הפוסט"השפעת מיקום התוכן בדף על דירוג הדף" שדיווח על דבריו של מאט קאטס מכנס PubCon, בו הוא הציג את המגמות של שינויי האלגוריתם בגוגל לשנת 2012. ב-19.1.2012 הופעל שינוי האלגוריתם המובטח  שזכה לכינוי: "Page Layout Algorithm" – אלגוריתם פריסת עמוד. קאטס פרסם בבלוג הרשמי של גוגל (Inside Search blog) הודעה על העדכון החדש  שנועד לבדוק שימוש מופרז במודעות באזור שמעל פס הגלילה, "Above The Fold" (האזור הראשון שהגולש רואה בדף מבלי לגלול למטה או לצדדים).

מהו העדכון ועל מי הוא ישפיע

עדכון האלגוריתם יביא לכך שאתרים, שבהם חלק ניכר מהאזור שמעל הפולד מוקדש למודעות במקום תוכן מקורי, עלולים להיפגע במיקומים. כמובן שמייד נשאלת השאלה כמה זה חלק ניכר? איזה אחוז של מודעות נחשב למוגזם? קאטס לא נותן מספרים, אבל כן מדגיש שהעדכון לא אמור לפגוע באתרים שמשלבים מודעות בצורה "נורמלית", אלא רק באלו שעושים שימוש לרעה בשיבוץ פרסומות עד כדי כך שהם מקשים על הגולש למצוא את התוכן שהם מחפשים:

"אנחנו מבינים שמיקום מודעות מעל הפולד הוא שימוש נפוץ באתרים רבים; המודעות הללו בדרך כלל פועלות היטב ומסייעות למפרסמים להרוויח מתוכן אינטרנטי. [...] השיפור האלגוריתמי החדש ישפיע על אתרים שיש בהם רק כמות קטנה של תוכן נראה לעין באזור שמעל הפולד, או שהתוכן הרלוונטי בהם נדחק למטה על ידי גושי מודעות גדולים."

דני סאליבן (Danny Sullivan) מוסיף בפוסט שפרסם ב- SearchEngineLand.com, מידע שקיבל מגוגל שהעדכון לא ישפיע על אתרים שמשתמשים בפרסומות קופצות למינהן, והוא חל רק על מודעות סטאטיות במיקומים קבועים בעמודים.

איך להימנע מפגיעת אלגוריתם Page Layout

השינוי האלגוריתמי ישפיע, לטענת גוגל, על פחות מאחוז מתוצאות החיפוש, כך שמרבית בעלי האתרים לא אמורים לראות שינויים בתוצאות (לפחות לא מהסיבה הזו). איך בכל זאת ניתן לבדוק את עצמכם, שמיקומי האתר שלכם לא מועדים לפורענות בעקבות השינוי?

• כרגיל בגוגל (הרשמי לפחות) – תחשבו על הגולשים ולא על מנועי החיפוש. הגיון בריא אמור לסייע לכם להבדיל בין שימוש הגיוני במודעות בראש העמוד לבין שימוש מופרז.
  
• כלים ותוספים שמציגים רזולוציות של מסכים – ניתן להיעזר בהם כדי לדעת איך מרבית הגולשים יראו את הדף ומכאן לנסות להסיק מהו שימוש מוגזם במודעות עבור מרבית הגולשים. למשל, הכלי של גוגל Browser Size tool שמציג איך יראה האתר ברזולוציות השונות:
  עוד אתר נחמד, הוא http://www.infobyip.com/testwebsiteresolution.php שמדמה את מראה האתר ברזולוציות השונות ומאפשר לעבור ביניהן. אם נסתכל על הרזולוציה הפופולארית ביותר של 1024X768 נראה תוצאות דומות לאתר הקודם:
  

הגולשים רוצים את התוכן במיידי!

כמו תמיד, חווית הגולש עומדת במוקד השינויים האלגוריתמיים שגוגל מבצעים וגם הפעם קאטס מתחיל את הפוסט בתיאור החוויה השלילית של גולשים שנכנסים לאתר וצריכים לחפש בו את התוכן המובטח בין כל המודעות:

"…Rather than scrolling down the page past a slew of ads, users want to see content right away…"

כמקדמי אתרים, מעצבים ובוני אתרים אנחנו צריכים להתייחס לאמירה הזו בקונטקסט רחב יותר שמחזקת את מה שבעצם אנחנו כבר יודעים לגבי נראות האתר עבור מנועי החיפוש והגולשים כאחד. לא רק ששילוב מליון מודעות בדף מעל הפולד (ובעצם – גם בכל האזורים האחרים) ירחיק גולשים מהאתר שלכם (בין אם בכוחות עצמם ובין אם בעקבות ירידה במיקומים) גם עיצוב אתר מתחכם מדי יעשה את זה בשבילכם.

זו לא פעם ראשונה שמדברים שאומרים נציגי גוגל עולה החשיבות שיש לתבנית העיצוב של האתר. כמו שמציין גם סאליבן, רבים הניחו שכבר בעדכוני פנדה השונים ניתנה חשיבות לסוג התוכן המוצג באזור שמעל הפולד. אנחנו גם משערים שהאלגוריתם עושה הבחנה בין אזורים תבניתיים חוזרים באתר (תפריטי ניווט, פוטר) לבין התוכן עצמו וכן מכירים את העובדה שמיקום הקישור בדף הוא בעל חשיבות עצומה. גם בהיבט של הגולשים עצמם אנחנו יודעים שמיקום של טופס יצירת קשר בדף, של כפתור או של וידאו יכול לייצר שינויים משמעותיים בהקלקות ובהמרות.

ובינתיים בגוגל – עסקים כרגיל

בתקופה האחרונה נדמה שגוגל סופגת יותר ביקורת מבדרך כלל. בתחילת ינואר פרסמנו בבלוג פוסט בנושא קניית קישורים על ידי גוגל והענישה העצמית בעקבותיה. תחום ה-SEO כולו רגש לפני חודשיים עם ההודעה על כך שמנהלי אתרים לא יקבלו את כל ביטויי החיפוש האורגניים באנליטיקס אבל כן יתקבלו החיפושים הממומנים. רק לפני שבועיים התבשרנו על הצעד האגרסיבי (גם אם צפוי) של הוספת תוצאות גוגל+ לחיפושים. גם השינוי הנוכחי נתון במחלוקת, כיוון שגוגל עצמם משתלטים על חלק ניכר מהאזור שמעל הפולד בתוצאות החיפוש.

נושאים נוספים שאולי יעניינו אותך:

• 5 בנובמבר 2011 -- עדכון אלגוריתם של גוגל מציג תוצאות עדכניות יותר
• 23 בספטמבר 2011 -- איך תשיגו מיקומים גבוהים בגוגל חדשות
• 28 ביוני 2011 -- Google+: הרשת החברתית של גוגל
• 14 במאי 2011 -- חדשות Google מאי 2011
• 27 במרץ 2011 -- התשובות של פייסבוק יישארו השאלות של גוגל

העדכונים הגדולים והחשובים ביותר במנוע החיפוש של גוגל זוכים כידוע לפוסטים אצל מאט קאטס או בבלוג גוגל הראשי, והעדכונים המיועדים להתמחויות ספציפיות מתפרסמים בבלוגים המקצועיים של כלי מנהל האתרים, האדוורדס, המובייל או האנליטיקס. אבל בין הבלוגים של גוגל יש בלוג נוסף שהוקם בשנה האחרונה – Inside Search: The Official Google Search Blog. הבלוג מציג שינויי אלגוריתמים "קטנים" יותר בגוגל, ובתוך כך מאפשר להציץ בעבודה היומיומית השוטפת של מהנדסי גוגל.

בפוסט האחרון פורסמו 30 שיפורים במערכת החיפוש שנעשו בידי מהנדסי גוגל במהלך דצמבר 2011 (30 שינויי אלגוריתם במשך 30 יום! – הספק לא רע בהתחשב בכל עמדות הפלייסטיישן ושולחנות הסנוקר הפזורים במשרדים בפאלו אלטו). הנה כמה מהחשובים שביניהם:

• הכרה טובה יותר של מילים נרדפות בעברית: עיקרו של השינוי הוא ביכולת טובה יותר לתרגם מילים נרדפות בעברית על פי הקונטקסט שלהם במשפט, אבל אפשר להסיק מכך שגוגל הולכת ומשתפרת בהבנה של הקשרים ומשמעויות גם בעברית.
• סיגנלים לקביעת איכות דף תמונה במנוע חיפוש התמונות (Image Search): כבר שיערנו מזמן שאחד הפרמטרים באופטימיזציה של תמונות ברשת הוא הקשר בין התמונה והטקסט סביבה, ואכן, גוגל מודיעים רשמית שגם מנוע חיפוש התמונות יציג בראש התוצאות לא רק את התמונות הרלוונטיות ביותר לחיפוש אלא את אלה המוצגות בדפי הנחיתה האיכותיים ביותר.

• דרך אגב, גוגל פרסמו בפוסט זה שני עדכונים נוספים למנוע חיפוש התמונות: האחד הוא זיהוי ספאם במרחב התמונה (המשך ישיר לסיגנל איכות דף התמונה), והשני הוא מתן דגש רב יותר לגודל התמונה המקורית, והכלל כאן פשוט: כמה שיותר גדול יותר טוב. אז אמנם מוקדם עדיין לומר שתמונה אחת שווה אלף מילים בגוגל, אבל נראה שכדאי לרענן את טכניקות אופטימיזציית התמונות, כי הן הולכות ונעשות חשובות יותר ויותר בתוצאות החיפוש.
• אבחון דפי Soft 404 : Soft 404 הוא כידוע כינוי לדפים שנראים על פי תוכנם כדפי שגיאה 404 (הדף לא נמצא), למשל דף שגיאה מותאם אישית, אבל על פי ה-HTTP Response שלהם מחזירים תגובת 200 (הדף נמצא). מנועי חיפוש מתקשים להבין – בעיקר בשפות שאינן אנגלית – האם לפניהם דף תקין (200) שעליהם לסרוק ולאנדקס או דף שגיאה כללי המודיע שהדף שאליו הופנו לא נמצא. השיפור הנוכחי מקל על גילוי דפים אלה. אבל נקודה זו היא בכל מקרה תזכורת טובה למנהלי האתרים לחזור ולבדוק בעזרת Web sniffer או אפשרות Fetch as Googlebot שבכלי מנהלי האתרים אם אכן דף השגיאה באתר שלהם מחזיר את תגובת 404 המתאימה.

• חיפוש מוצפן גם בדומיינים מקומיים: כפי שפרסם יניב נבות בבלוג הזה לפני כחודשיים, גוגל מטמיעים את מנוע החיפוש המאובטח (https://www.google.com) כמנוע ברירת מחדל עבור משתמשים מחוברים לגוגל. מעתה ייהנו גם גולשי הדומיינים המקומיים הגדולים (צרפת, בריטניה וגרמניה) מהפרטיות המפוקפקת הזו (שהרי בתוצאות הממומנות היא לא קיימת).
• תוצאות חיפוש מדויקות יותר על פי מדינה: בחיפוש גוגל בדומיינים מקומיים שאינם .com – כמו למשל www.google.co.il – גולשים יכולים לבחור להציג תוצאות רק מהמדינה שלהם. השיפור באלגוריתם הנוכחי מאפשר לגוגל לזהות טוב יותר את מקורם הגיאוגרפי של הדפים ברשת ולהציג תוצאות מדויקות יותר בחיפושים ממין זה.
• גילוי טוב יותר של Rich Snippets: השיפור הנוכחי מאפשר למנוע החיפוש לזהות טוב יותר דפי ביקורות, מתכונים וקניות הכוללים Rich snippets. גוגל מבטיחים שבזכות הזיהוי המשופר נראה יותר דפי Rich snippets בתוצאות החיפוש.
• שני שיפורים מעניינים הנוגעים ל'חיפושים קשורים' המופיעים בתחתית תוצאות החיפוש: גוגל שיפרו את בסיסי הנתונים והאלגוריתמים המאפשרים הצגה של חיפושים קשורים כדי שנוכל לקבל הצעות רלוונטיות וממוקדות יותר לחיפוש המשך. מעניינת בהקשר הזה תוצאת החיפוש הקשור: Google browser המופיעה בחיפוש אחר המילה Browser. כפי שפרסם כאן תמיר אורון גוגל הודיעה לפני כמה ימים שהיא מענישה את דפדפן הכרום שלה ודוחקת אותו בתוצאות החיפוש אחר המילה Browser כיוון ששיווקו באמצעות קניית קישורים מבלוגרים היה הפרה של הכללים של גוגל עצמה לבעלי האתרים. גוגל כנראה "שיפרו" כל כך את בסיסי הנתונים והאלגוריתמים שלהם עד שהקשר שבין השאילתא Browser לבין תוצאת החיפוש Google Browser נעלם ואיננו… (גוגל כאילו אומרת: כרום הפר את הכללים ולכן ייענש, אבל לעומת זאת, הדפדפן של גוגל לא קשור בכלל לכל הבלאגן הזה).

• גלישה מהירה יותר לניידים (Mobile): אולי עוד רמז לכך ששנת 2012 הולכת להיות שנה חשובה מאוד ל-mobile בגוגל. אתרים רבים מפנים גולשי טלפונים חכמים (הטלפונים… לא הגולשים) לדפי אתר מותאמים לדפדפני סמארטפון. השיפור הנוכחי מציג את כתובת היעד של הדפים המותאמים בתוצאות החיפוש לניידים ובכך מבטל את ההפניות שבדרך ומאיץ את הגלישה.
• שיפור בקביעת ה-Sitelinks: שיפור האלגוריתם הקובע את ה-Sitelinks בכדי לאפשר קישורים רלוונטיים יותר תחת שם המותג, למשל של מיקום סניף של עסק על פי מיקום הגולש.
• בפוסט מוזכרים עוד כמה שינויים כמו: זיהוי ושימוש טוב יותר של תאריכים בדפי האינטרנט, שיפור בחיפוש מילות שירים, שינוי בהצגתם של כפתורי 1+ בתוצאות החיפוש – מעתה הם אמורים להופיע רק כשהסמן מעליהם או כשהתוצאה כבר סומנה ב-1+ (גוגל טוענים שהסיבה אסתטית, אבל אפשר לנחש שגם מיעוט הלחיצות על הכפתור הייתה בעיה "אסתטית" מבחינתם), הצגה מפורטת יותר של אירועים (למשל הופעות או מסיבות) לצד תוצאות החיפוש על מועדון מסוים למשל, Autocomplete משופר (עדכון תשתית שיעזור לאלגוריתם ההשלמה האוטומטית לתקן שגיאות כתיב כבר בהקשת האותיות הראשונות של מילת החיפוש), ו'חיפוש בטוח' בטוח יותר: מסנן החיפוש הבטוח (Safe Search) יסנן מעתה טוב יותר תוכן למבוגרים בלבד (ויפסיק להציג למבוגרים תוכן ילדותי ).

נושאים נוספים שאולי יעניינו אותך:

• 22 באוקטובר 2011 -- גוגל מסתירים מידע על שאילתות חיפוש לאחר שינוי SSL

לפני כמה ימים התפרסמה הן באתר Search Engine Roundtable והן באתר Search Engine Land ידיעה מעניינת מתוך דבריו של מאט קאטס בכנס PubCon האחרון. מאט קאטס דיבר בכנס על שינויים באלגוריתם בשנת 2012 והזכיר בין היתר שמיקומו של התוכן העיקרי בדף יהיה אחד הגורמים לדירוגו של הדף בגוגל. לדבריו של קאטס, מיקומו של תוכן אדיטוריאלי מרכזי בחלק העליון של הדף (Above the Fold) ושמירה על פרופורציות ראויות בין תוכן אדיטוריאלי ותוכן פרסומי יהיו סיגנלים חדשים באלגוריתם של גוגל בשנת 2012.

דפי אינטרנט עמוסים בפרסומות, שיקשו בסופו של דבר על הגולשים למצוא במהירות את התוכן שחיפשו מלכתחילה בדף, ייפגעו בתוצאות החיפוש. מאט קאטס קבע שהאלגוריתם של גוגל הולך ונעשה מתוחכם יותר, ושדפים המציפים אותנו בבאנרים על חשבון תוכן מקורי לא יביאו הרבה נחת לבעליהם.

אבל האמת היא שהידיעה לא נשמעת מרעישה במיוחד. ראשית, כבר תקופה ארוכה אנחנו יודעים שגוגל לא רוצים להפנות גולשים לדפים שבהם הם יתקשו למצוא במהירות את התוכן שביקשו.

שנית, התפיסה לפיה מיקומו של התוכן בדף (כמו גם פריסתו, למשל בפסקאות, וצורת הצגתו, למשל ברשימות ובטבלאות), משפיע על דירוגו בתוצאות החיפוש אינה חדשה. היא מוכרת מאחד התחומים החביבים על בעלי אתרים ובעיקר על מקדמי אתרים – חילופי קישורים.

ידוע שכדי להשיג החלפה טובה, נדרשת קודם כול יכולת להעריך את החוזק או היעילות או הסמכות (תקראו לזה איך שתרצו) של הקישור שאותו מקבלים. אנחנו יודעים שקישורי Site Wide מה-Footer טובים פחות מקישורים אדיטוריאליים מהתוכן, למשל. למה? כי אזור ה-Footer של הדף נחשב משמעותי פחות לגולשים, ולכן גם למנועי חיפוש, מאזור התוכן המרכזי בדף.

הבלטת התוכן העיקרי בדף והקשר שבין מיקומו של התוכן בדף ואיכות הקישורים היוצאים ממנו הוזכר ב- Search Engine Roundtable של בארי שוורץ (שדרך אגב, ינחה גם השנה את כנס SMX Israel בירושלים בינואר 2012) לפחות פעמיים בשנים האחרונות.

פעם אחת עוד בשנת 2004 בהקשר לפרסום מאמר מרתק לאותם ימים של MSN Search של מיקרוסופט תחת הכותרת "ניתוח קישורים ברמת הפסקה (או הבלוק)". ההנחה הבסיסית במאמר היתה כבר אז שלא כל הקישורים בדף מסוים שווים בכוחם. באמצעות חלוקת הדף לבלוקים או פסקאות, מנועי חיפוש יוכלו להבין בקלות רבה יותר במה עוסק כל אחד מהחלקים, ואז יוכלו בביטחון רב יותר לקבוע את המשקל והרלוונטיות של הקישורים היוצאים מכל אחד הבלוקים האלה.

בפעם השנייה הזכיר בארי שוורץ את הקשר בין איכות קישורים ומיקומם בדף בשנת 2009 כשהפנה למאמר של דיויד הארי על סגמנטציה של דפי אינטרנט. סגמנטציה של דפים היא שיטה שבה מנועי חיפוש מחלקים דף אינטרנט לחלקים שונים על פי תוכנם ובעיקר על פי תפקידם. הם בוחנים בנפרד סרגלי ניווט, Header, Footer, בלוקים של פרסומות, אזורי Copyright, דפי "אודות" או "צור קשר" וכן הלאה. חלוקת הדף לאזורים אלה מאפשרת לאלגוריתמים של מנועי החיפוש לייחס ציוני חשיבות שונים לאזורים שונים בדף.

על ידי זיהוי האזורים המשמעותיים יותר, מנועי החיפוש יכולים להקצות למשל משאבי סריקה וניתוח גדולים יותר לאזורים אלו. אם הזחלנים של מנועי החיפוש יוכלו לדעת אילו חלקים בדף הם חלקי התוכן העיקרי, הם יוכלו לסרוק אותם ולדלג על האזורים האחרים – כך יתאפשר לסרוק דפים רבים יותר באותו הזמן.

מפתחים של מנועי חיפוש קיוו גם שבעזרת סגמנטציה יוכלו המנועים להבין טוב יותר את הנושאים הנידונים בדף מסוים ומכאן את הרלוונטיות של הדף הזה לשאילתות חיפוש שונות. העניין נוגע בעיקר לקביעת הרלוונטיות של דפי אינטרנט מרובי נושאים. קשה הרבה יותר לקבוע את התאמתו של דף שעוסק גם בפוליטיקה, גם בספורט, גם באופנה וגם במזג האוויר לשאילתא מסוימת מאשר דף העוסק רק במזג האוויר.

הבנה טובה יותר של דפים מרובי נושאים תאפשר כאמור ניתוח קישורים מדויק יותר. תארו לעצמכם דף העוסק בכמה נושאים – קשורים מבחינה סמנטית או לא – ומלא בקישורים פנימים וחיצוניים. ניתוח קישורים מיושן בחן את הדף כמכלול אחד, ולכן מעמדם של הקישורים בדף זה הושפע מהיעדר נושא מרכזי עיקרי אחד. אבל אם מנועי חיפוש יתייחסו לכל בלוק תוכן בדף באופן עצמאי, קישורים בתוך הבלוק הספציפי יוכלו להיות רלוונטיים הרבה יותר לדפי המטרה שלהם, ומכאן ה"כוח" שהם יעבירו יהיה משמעותי יותר.

אבל מעבר ליכולת לנהל בצורה יעילה יותר את משאבי הסריקה שלהם או להבין טוב יותר פורטלים מרובי נושאים, ההצעות לסגמנטציה של דפי אינטרנט הן ניסיון של מנועי החיפוש לקרוא את הדף בדומה לגולש האנושי. הרי גם אנחנו נוטים לקרוא דף אינטרנט על פי הפריסה שלו וחלקיו השונים. העין האנושית מתורגלת יפה לזהות מיד את החלק של התוכן המרכזי, את אזורי הניווט, את אזורי הפרסומות, את אזורי התגובות, את אזורי ענני התגיות וכן הלאה. אם אנחנו לא מזהים תוך שנייה-שתיים היכן ממקומם התוכן שאותו חיפשנו – We bounce…

הקשר בין מיקום הקישור בדף ובין חוזקו הוא דרך אגב גם עיקרה של תיאוריית ה-First Link Priority. גם שם ההנחה דומה: קישור תוכן ייחודי שמקשר לדף מסוים יהיה זה שיעביר את הרלוונטיות של טקסט העוגן שלו ולא קישור Site Wide מבר ניווט המקשר לאותו דף מטרה. כך גם קישור Above the Fold על פי התיאוריה הזאת (לא כולם מאמינים לה, דרך אגב…) יהיה סמכותי יותר מקישור ה"קבור" בתחתית המאמר.

אולם שיטות החלוקה לאזורי תוכן שהוזכרו כאן לא חפות מבעיות. הבעיה העיקרית של מנועי חיפוש המנסים לחלק דפי אינטרנט לאזורים משמעותיים יותר ופחות, בדומה לגולשים אנושיים, היא שלא כל האנשים מעריכים את אותם חלקי דף דווקא. יהיו גולשים שיתמקדו למשל בתוכן של פוסט בבלוג, ויהיו כאלה שיעדיפו לקרוא את תגובות הגולשים או את רשימת הפוסטים הנקראים ביותר. שימו לב לדף הזה, מה מעניין אתכם יותר? הסגמנט "תגובות אחרונות מהבלוג" מימין או "נושאים נוספים שאולי יעניינו אותך" מלמטה או אולי הפרצופים של החברים שלנו בפייסבוק משמאל? זאת ועוד, לא כל האנשים רגישים באותה מידה לתוכן נלווה לתוכן העיקרי שבדף, ויש גולשים שאף ישמחו לגלות תוכן שונה שלא ציפו לו בשעה שהופנו על ידי מנוע החיפוש לדף מסוים.

לכן, רק שילוב של תיאוריות חלוקת דף עם מעקב אחר פעילות גולשים אמיתית באתר יכולה לעזור במשהו בפתרון בעיית העדפות הגולשים השונות. ואמנם גוגל עשתה בדיוק את זה כשפרסמה בשנה שעברה את "אלגוריתם הגולש הסביר". על פי אלגוריתם הגולש הסביר – שתוכלו לקרוא עליו בפוסט של אורן שץ – איכות הקישור תלויה בין היתר גם במספר הפעמים שגולשים לחצו עליו וגם במיקום שלו בדף.

לסיכומו של דבר, נראה שגוגל החליטה להחיות מחדש בשנת 2012 מתודות לדירוג דפים המוכרות לה (ולמתחרות שלה כמו מיקרוסופט) זה מכבר – ניתוח קישורים ברמת הבלוק, סגמנטציה של דפים ומודל הגולש הסביר – ולהשתמש בהן לא רק לקביעת איכות הקישורים שבדף, אלא לקביעת איכות הדף כולו.

אז איך הצהרתו האחרונה של מאט קאטס על הקשר בין מיקום התוכן העיקרי בדף ודירוגו של הדף בגוגל, אמורה להשפיע על עריכת תוכן בכלל ו-SEO בפרט? האמת – לא נדרשת כאן שיטה חדשה, אלא רק תזכורת למה שכבר ידוע לנו: כדאי ליצור בלוקים נפרדים בדף, כך שיהיה ברור היכן התוכן האדיטוריאלי, היכן התגובות, היכן ההפניות לאזורים אחרים בדף, היכן הפרסומות וכולי, ולהבליט בין כל אלה את התוכן העיקרי.

כיצד מבליטים את הבלוק של התוכן המרכזי משאר הבלוקים? ראשית, חשוב להקפיד שהתוכן העיקרי יהיה ממקום בראש הדף ויתפוס את החלק הארי בדף; שנית, כדאי לחלק אותו לנושאים ותתי נושאים באמצעות פסקאות, כותרות, רשימות וטבלאות ברמת הבלוק ותגיות הדגשה כמו <em> או <strong> ברמת השורה; שלישית, רצוי לשלב בו תמונות שגודלן פרופורציונאלי לטקסט שסביבן (שהרי תמונות Thumbnail קטנות מתאימות דווקא לאזורי תוכן משניים, ותמונות גדולות במיוחד מתאימות לבאנרים המופיעים ב-Header, ב-Footer או ב-Side Bar); רביעית, מספר הקישורים שבקטע ואורך טקסט העוגן שלהם צריך להתאים לתוכן אדיטוריאלי טבעי (טקסט עוגן של קישור אדיטוריאלי שונה לא פעם בכתיבה טבעית מטקסט עוגן של בר ניווט); וחמישית, ניתן להיעזר בהגדרות CSS שונות כך שההבחנה הסמנטית בין הבלוקים השונים תהיה גם ברורה לעין, למשל צבעי רקע שונים ומובלטים או מסגרות.

מי שיפעל כך, ולא יסנוור את הגולשים בבאנרים או יבלבל אותם בפריסת דף לא מובנית ולא הגיונית, יכול להבטיח לעצמו לפחות סיגנל אחד בכיס בשנה הבאה.

נושאים נוספים שאולי יעניינו אותך:

• 30 באוגוסט 2006 -- פונקציות חדשות במרכז בעלי האתרים של גוגל
• 30 במאי 2007 -- כנס קידום אתרים ראשון יוצא לדרכו – האם גם אתה תהיה שם?
• 19 בינואר 2008 -- קמפיין השיווק באינטרנט של מיקרוסופט – הטוב ביותר שראיתי
• 15 בדצמבר 2005 -- תוצאות בחיפוש מונחי מוסיקה
• 27 במרץ 2011 -- התשובות של פייסבוק יישארו השאלות של גוגל

גוגל הודיעו בבלוג הרשמי שלהם על שחרור אלגוריתם חדש העוזר להציג תוצאות עדכניות יותר. מלבד הצגת תוצאות טריות יותר, האלגוריתם החדש אמור להשפיע על 35% מהחיפושים (יותר מעדכון פנדה!)

בשונה  מעדכון קפאין אשר התייחס לתשתית מערכת האינדוקס של גוגל, בעדכון הנוכחי מדובר על עדכון אלגוריתמי אשר אמור להציג תוצאות עדכניות ביותר.

אם נשתמש בדוגמא שהשתמשו בה בבלוג של גוגל, גולש המחפש את המונח "אולימפיאדה", סביר להניח שהוא מחפש מידע על האולימפיאדה הקרובה שאמורה להתקיים בקיץ 2012 ולא לזאת שהתקיימה בשנת 1900. בעזרת האלגוריתם החדש, האמור להציג את התוצאות העדכניות ביותר, גם בחיפוש המונח "אולימפיאדה" בלי ציון השנה, האלגוריתם יידע להציג את התוצאה העדכנית והרלוונטית ביותר.

השפעה על 35%  מהחיפושים

לפי גוגל, סוגי החיפושים הבאים יושפעו מהעדכון החדש:

• אירועים אחרונים או נושאים חמים – כאשר אירועים או נושאים מסויימים הופכים לטרנד חם ברשת, בוודאי תרצו למצוא מידע רלוונטי ועדכני בנושא. האלגוריתם יידע להציג בפניכם את הדפים האיכותיים והרלוונטיים ביותר, אפילו אם פורסמו לפני דקות ספורות!
• אירועים שחוזרים באופן קבוע -  ישנם אירועים אשר מתרחשים על בסיס קבוע למשל כמו בחירות או תחרויות וטקסים שונים.  גם מבלי לציין זאת במפורש במונח החיפוש שלך, סביר כי תהיה מעוניין באירוע שהתרחש לאחרונה ולא באירוע שהתרחש לפני מספר שנים.
• עדכונים תכופים -  ישנם חיפושים עבור מידע המשתנה באופן תדיר אשר אינם נושאים חמים או אירועים שחוזרים על עצמם כגון חיפוש מידע על דגם טלוויזיה מסויים או ביקורת על בית מלון. חיפושים מסוג זה יציגו את  את המידע או הביקורות העדכניות ביותר.

כיצד נקבעת רעננות של דף?

נשאלת השאלה האם העדכון החדש יעשה עבודה טובה בהבחנה בין חיפושים הדורשים תוצאות עדכניות לבין כאלו המתאימים להצגת תוצאות  עדכניות פחות.

שאלה נוספת היא כיצד יתמודדו עם וובמסטרים אשר ינסו לעשות מניפולציות על האלגוריתם החדש בכך שיעלו גרסאות חדשות יותר לעמודים ישנים. כיצד נקבעת הרעננות של עמוד?

בתשובה לשאלה זו ענו גוגל כי מידת הרעננות של דף נקבעת – בין היתר – ע"י הזמן בו הדף נסרק לראשונה. כלומר אם רק פרסמת עמוד חדש ואז שינית אותו, הוא לא נהפך לעדכני יותר.

מה עם טוויטר?

למרות הצגת העדכון החדש אשר מתיימר להציג מידע עדכני ביותר, עדיין רוב המידע העדכני והטרי יותר מצוייץ בטוויטר ולמרות צמיחתה של הרשת החברתית של גוגל אין להשוות אותה לכמות העצומה של הציוצים בטוויטר בזמן אירועים גדולים.

עם הודעתה של גוגל ביולי האחרון על הפסקת הצגת הציוצים בזמן אמת, קשה להאמין שהאלגוריתם החדש ייתן מענה לחוסר הציוצים בתוצאות החיפוש. במקום זאת, בעדכון נוסף שהתפרסם רק לפני מספר ימים הודיעה גוגל כי היא מסוגלת כעת לקרוא ולאנדקס תוכן מסוג Ajax ו- Javascript מה שאומר שבין היתר, תגובות פייסבוק כעת יכולות להתאנדקס ושיפור זה יכול לסייע משמעותית לאלגוריתם החדש להציג תוצאות עדכניות יותר מאי פעם.

מה דעתכם על העדכון החדש?

נושאים נוספים שאולי יעניינו אותך:

• 23 בינואר 2012 -- Page layout algorithm (אלגוריתם פריסת עמוד) – כמה מודעות זה כבר יותר מדי?
• 27 במרץ 2011 -- התשובות של פייסבוק יישארו השאלות של גוגל

גוגל הצהירו לפני כמה ימים, שכחלק מהמחויבות שלהם לשמירה על חוויית משתמש בטוחה, הם מטמיעים את מנוע החיפוש המאובטח SSL (https://www.google.com/) כמנוע ברירת מחדל עבור משתמשים מחוברים לגוגל. כתוצאה מכך, המידע אודות שאילתות החיפוש של גולשים מחוברים, אשר השתמשו בעל כורחם במנוע המאובטח SSL, לא יועבר במלואו לקובצי הלוגים ויופיע רק עם מידע שמציין תנועה אורגנית מגוגל, ללא מידע על שאילתת החיפוש.

כיצד השינוי ישפיע על המידע באנליטיקס?

עד היום, ניתן היה לקבל מידע על כל שאילתות החיפוש האורגניות שהובילו לאתר. כעת, תהיה הפרדה בין השאילתות האורגניות של משתמשים מחוברים, לבין אילו שלא התחברו. על מנת לסייע למנהלי האתרים לזהות באנליטיקס תנועה אורגנית של משתמשים מחוברים, שאילתות החיפוש יופיע עם החיווי (not provided):

מעניין לראות שהמידע באנליטיקס על משתמשים מחוברים אשר הקליקו על מודעות PPC, ימשיך להופיע בצורה המלאה שלו. האם שמירה על רמות האבטחה של משתמשי ה-PPC חשובה פחות עבור גוגל משמירה על האינטרסים של המפרסמים שלהם? האם שמירה על חוויית משתמש בטוחה זו הסיבות האמיתיות לשינוי זה? מיותר לציין שקהילת מקדמי האתרים והמשווקים באינטרנט לא מתלהבת מהשינוי (בלשון המעטה) ומנסה לצאת נגדו בבלוגים ובפורומים השונים ברשת.

מה בכל זאת ניתן לעשות עם המידע על המשתמשים המחוברים?

1. לחשב את אחוז התנועה האורגנית המחוברת (not provided), לעומת סך התנועה האורגנית. סביר להניח שאתרים עם קהל יעד בעל אופי טכנולוגי יותר, יאופיינו עם אחוז גבוה יותר של משתמשים מחוברים ויהיה מעניין לנסות ולהפיק מסקנות מנתון זה לאורך הזמן, או להשוות בין נישות שונות.
2. להפיק דו"ח אנליטיקס שמציג את תנועת ה-(not provided) עם Secondary Dimension של Landing Page. הדו"ח יוכל לסייע למנהל האתר להבין אילו דפים באתר משכו את התנועה האורגנית של המשתמשים המחוברים והאם יש להם מאפיין משותף.

ראנד פישקין מ-SEOmoz מסביר על השינוי

Google Hides Search Referral Data with New SSL Implementation – Emergency Whiteboard Friday.

אז מה דעתכם על השינוי והסיבות האמיתיות שהובילו לכך? אשמח לשמוע תגובות!

נושאים נוספים שאולי יעניינו אותך:

• 10 בינואר 2012 -- שינויים באלגוריתם גוגל בדצמבר 2011

17 מומחי SEO מאתרים כמו ה- NYTimes , ABC News, CNN ו-ESPN, ענו על שאלון ייחודי לאפיון הסיגנלים המרכזיים המשפיעים לדעתם לטובה או לרעה על האלגוריתם של גוגל חדשות.

היוזמה נוצרה על-ידי Andrew Shotland / Local SEO Guide, Tim Ruder / Perfect Market, Neil Pharazyn / Newsknife. המסקנות המרכזיות פורסמו אתמול, ה-22 לספטמבר, באתר חדש שנקרא בפשטות GoogleNewsRankingFactors.com. הנה תמצית הדברים וחוות דעתי:

10 הגורמים המשמעותיים ביותר עבור האלגוריתם של גוגל חדשות:

הגורמים הבאים דורגו על-ידי המשיבים לשאלון כמשמעותיים ביותר לדעתם, לצורך השגת דירוגים אורגניים גבוהים בגוגל חדשות. התוצאות מסודרות לפי סדר החשיבות (המשמעותי ביותר למעלה):

1. אוטוריטה קטגוריאלית – האתר מוכר כאוטוריטה מרכזית בתחום העיסוק שלו (לדוגמא: אתר ESPN הנחשב כאוטוריטה בתחום הספורט).
2. שילוב מילות מפתח בשמות הכתבות (Article Title) וכותרות הדפים (Meta Titles).
3. מידת הסמכותיות של הדומיין – עד כמה הדומיין נחשב לחזק מבחינת ה-SEO והאם קיים לו פרופיל קישורים משמעותי ואיכותי.
4. מדד החברתיות – עד כמה הגולשים משתפים כתבות מהאתר ברשתות חברתיות כמו פייסבוק וטוויטר, ועד כמה מהירה התגובה של המשתמשים בזירות החברתיות, ברגע פרסום הכתבות באתר.
5. אפקט הראשוניות – הראשון שמפרסם את הידיעה, הוא לרוב זה שזוכה בתהילה.
6. CititationRank – עד כמה אתרים סמכותיים חיצוניים, מצטטים תכנים מהאתר ומפנים אליו קישורים בשטוף.
7. מקוריות התכנים – היקף התכנים המקוריים המפורסמים באתר, ביחס לתכנים המשוכפלים המופיעים בו (במידה וקיימים).
8. יחס הקלקות גבוה מגוגל חדשות (CTR) – תוצאות החיפוש אשר מופיעות ב-SERPS ובדומיין של גוגל חדשות, אשר מאופיינות באחוזי הקלקות גבוהים ביחס למתחרים.
9. התוכן של האתר נתפס כאיכותי.
10. מנהלי האתר הגישו בכלי מנהלי האתרים של גוגל מפת אתר מסוג XML עבור פריטי חדשות.

10 הגורמים המזיקים ביותר עבור האלגוריתם של גוגל חדשות:

הגורמים הבאים דורגו על-ידי המשיבים כמשפיעים ביותר לרעה, מבחינת הסיכויים של האתר להשיג דירוגים גבוהים בתוצאות האורגניות של גוגל חדשות. כל אתר בעל אופי חדשותי, צריך להיזהר מרשימה זו:

1. תוכן משוכפל – האתר מכיל כתבות אשר הועתקו או שוכתבו מאתרים אחרים, בצורה מלאה או חלקית.
2. תקצירי כתבות לא אופטימאליים – תוכן התקציר אינו מכיל מילות מפתח חשובות ואינו ממוקד מספיק לביטויים המרכזיים של הכתבה.
3. לא הוגשה בכלי מנהלי האתרים של גוגל מפת XML עבור פריטי חדשות.
4. תוכן האתר מאופיין באיכות ירודה.
5. חסימה של Googlebot/Newsbot באמצעות קובץ Robots.txt או תג Meta Robots (יש אתר חדשותי שעושה את זה?).
6. אתר איטי ו/או עם הרבה שגיאות 500.
7. בעיית אוטוריטה / CititationRank – האתר אינו מוכר כאוטוריטה בתחום. התכנים המפורסמים בו אינם מצוטטים הרבה ברשת וכתוצאה מכך, האתר לא מקבל את הקישורים החיצוניים הנדרשים לצורך הכרה בחשיבותו.
8. PageRank נמוך – ההנחה היא שאתרים עם אופי חדשותי זקוקים ל-PR גבוה מאחר ותדירות האינדוקס שלהם קריטית. אתר עם PR נמוך עלול לסבול מתדירות סריקה נמוכה, או שטוחה יחסית.
9. אתר חדש – אתרים חדשים או צעירים, עם מידה מועטה יחסית של וותק ורמת סמכותיות, יתקשו להופיע במיקומים גבוהים.
10. סינדיקציה של תכנים עם אותן כותרות כמו התוכן המקורי.

Article Page Keyword Factors

מבין 19 הגורמים שהוצגו כמשמעותיים ביותר להשגת רמת אופטימיזציה גבוה למילות המפתח בדפי הכתבות באתר, הנה תמצית הדברים, מהחשיבות העליונה לנמוכה:

1. מילות מפתח רלוונטיות משולבות בכותרת הכתבה ובתג ה-Title שלה. יחד עם זאת, במקרים מסוימים, דווקא כתיבה יצירתית ויוצאת דופן, ללא שימוש במילות המפתח המדויקות, יכולה למשוך הרבה יותר תשומת לב (והפניות חיצוניות). למרות זאת, שילוב ביטויים רלוונטיים בכותרת הכתבה (H1 + Title) היא הפרקטיקה המשמעותית ביותר.
2. תוכן הכתבה רווי מילות מפתח אשר רלוונטיות לנושא או לתחום העיסוק של הכתבה, אשר גוגל או קהל היעד של האתר עשויים לחפש בטקסט.
3. מילות המפתח החשובות מופיעות בסמיכות לחלקו העליון של הדף: בפסקה הראשונה של הכתבה, או ב-100 מילים הראשונות של הטקסט.
4. הביטויים החשובים ביותר מופיעים בתחילת תג ה-H1, כלומר בתחילת הכותרת הראשית.
5. מילות מפתח רלוונטיות מופיעות בתגי ה-Image Alt של התמונות בעמוד. בנוסף, מומלץ לשלב טקסטים לתיאור התמונות ולבצע אופטימיזציה לשמות קובצי התמונות.
6. מילות מפתח רלוונטיות מופיעות כטקסט העוגן של קישורים המפנים אל הדף מדפים אחרים באתר, או ממקורות חיצוניים (סיבה נוספת לחשיבותו של שם כתבה אופטימאלי).
7. מילות מפתח רלוונטיות מופיעות בתגי ה-H2 וה-H3 של העמוד.
8. הביטויים החשובים ביותר, בצירוף מילות מפתח רלוונטיות, מופיעים בתג ה-Meta Description של העמוד.
9. מילות מפתח רלוונטיות מודגשות בטקסט באמצעות הדגשה או הטיה של הטקסט (לא בהגזמה כמובן).

Article Page Non-Keyword Factors

הגורמים הבאים מתייחסים לשיפור רמת האופטימיזציה של קישורים ואלמנטים שונים בגוף הכתבות, שאינם קשורים בהכרח לטקסט או למילות המפתח. לא כל הנקודות הוסברו בהרחבה, לכן הוספתי הסברים משלי ואיחדתי כמה מן הנקודות:

1. זמן הטעינה של הדף נמצא כמשמעותי ביותר בחלק זה. וודאו שזמן הטעינה מהיר גם עבור משתמשי האתר וגם עבור מנועי החיפוש, הן מבחינת נפח קוד ה-HTML, תקינות הקוד ונפח התמונות שבדף.
2. כדאי שמספר המילים בכותרת הכתבה (Title + H1) יהיה אופטימאלי מבחינת נוחות הקריאה עבור הגולש ומבחינת דרישות מנועי החיפוש. כמו כן, כדאי להגדיר כותרות שאינן ארוכות מידי, אך גם לא קצרות מידי. כתבות עם כותרות שארוכות יותר מ-21 מילים, יידחו על-ידי גוגל חדשות. ככל מפתח, מומלץ להקפיד על כותרות באורך של כ-10 מילים בממוצע.
3. מבחינת נפח הכתבה, כדאי לשמור על כתיבה בהיקף שמתאים לאתר. כתבה ארוכה מידי, או קצרה מידי, יכולה לאבד נקודות בקרב הגולשים (וגם מבחינת הניקוד של מנועי החיפוש). אין מספר קסם לאורך כתבה מומלץ, אך באופן כללי, כדאי לשמור על מסגרת שבין 200 ל-800 מילים (שוב, תלוי באופי האתר ובגורמים נוספים). כתבה בלי מספיק "בשר", תתקשה להשיג דירוגים גבוהים.
4. נפח קובצי התמונות, מספר התמונות בדף והפורמט בו נעשה שימוש (שוב מתקשר לזמן הטעינה של העמוד). בפורמט הנפוץ הוא JPG. יש חשיבות לאחסון התמונות באותו הדומיין.
5. שילוב קישורים בתוכן הדף, מעיד על אתר פורה ועשיר. יחד עם זאת, חשוב לשלב גם קישורים פנימיים וגם קישורים חיצוניים (לאתרים רלוונטיים וסמכותיים כמובן). חשוב לשים לב שיותר מידי קישורים פנימיים או חיצוניים, יכולים להקטין את החשיבות של כל אחד מהקישורים ולבלבל את הגולש.

Authorship Factors

כחלק מהמלחמה של גוגל בחוות התוכן (והגלגולים של עדכון האלגוריתם "פנדה"), הם החלו להתמקד בתקופה האחרונה במתן קרדיט והערכה לכותבים אשר נחשבים כסמכותיים. כשעוסקים בקידום אתרי אינטרנט חדשותיים, היבט זה נהיה משמעותי הרבה יותר מאחר ומטבע הדברים, מאחורי האתרים הללו נמצאים כותבים, הוגים ועיתונאים אשר זקוקים לקרדיט הראוי להם. כיצד נעזור לגוגל להעריך את מידת הסמכותיות של הכותבים באתר? באמצעות האלמנטים הבאים (שוב, לפי סדר החשיבות):

1. שימוש בתגית rel="Author" סביב שם המחבר.
2. שימוש בתגיות meta name="original-source" או meta name="syndication-source" לציון מקור התוכן, ולשימוש עתידי של הכתבה כסינדיקציה באתרים חיצוניים.
3. הפצת הכתבות גם באתרים חיצוניים (אחרי שנסרקו לראשונה באתר המקורי כמובן), יכולה לעתים לסייע בשיפור מידת הסמכותיות של האתר. אתרים חדשותיים המאפשרים סינדיקציה של תכנים (ואשר עושים שימוש בתגיות original-source / syndication-source), יכולים לייעל את התהליך ולאפשר לבעלי אתרים להטמיע הפניות אל הכתבות המקוריות, ישירות מהאתרים שלהם.
4. למספר הכתבות אשר פורסמו באתר על-ידי אותו מחבר, יש השפעה על אופן ההתייחסות של גוגל אל המחבר.

Front Page/Linking Factors

האלמנטים הבאים נמצאו על-ידי המשיבים כמשמעותיים ביותר מבחינת אופן ההתייחסות לדף הבית של האתר, והשימוש בקישורים הפנימיים והחיצוניים שבו:

1. כתבות אשר מופיעות בדף הבית מקבלות, מן הסתם, חשיבות גבוהה יותר.
2. הקישורים למקורות חיצוניים, אשר נמצאו כרלוונטיים וסמכותיים, חשובים במיוחד. מרשל סימונדס מה-NYTimes טוען שאתרים הנוקטים בשיטת "הגן הסגור", אשר באופן כללי אינם מוציאים קישורים למקורות חיצוניים, אלה אתרים שיהיו בבעיה מבחינת מנועי החיפוש. הקישורים החיצוניים מהווים סיגנל חשוב לקביעת איכותו של הדף.
3. כתבות אשר מקושרות מאזורי קישורים פופולאריים באתר, או בחירת העורך, מקבלות חשיבות גבוהה יותר.
4. יש חשיבות לקישורים לכתבות רלוונטיות (בין אם מאותו הדומיין ובין אם מדומיינים שונים), אשר מופיעים לרוב מתחת או לצד הכתבות באתר.

Publisher Authority

כבר רבות דובר על חשיבות המותג והמשמעות של אתר חזק וסמכותי. המשיבים על השאלון רק מחזקים גישה זו ומדגישים את ההיבטים הבאים, לפי סדר החשיבות הבא:

1. אוטוריטה קטגוריאלית – מרכיב זה סומן כאחד מ-10 הגורמים המשמעותיים ביותר לדירוג האתר בגוגל חדשות. אתר אשר מוכר כאוטוריטה מרכזית בתחום העיסוק שלו, ייהנה ממיקומים טובים יותר (לדוגמא: ביזפורטל הנחשב לאוטוריטה בתחום שוק ההון). קביעה נכונה לא רק לאתרי חדשות.
2. רלוונטיות לוקאלית – עד כמה רלוונטי האתר, או התוכן המופיע בו, למיקום הגיאוגרפי של הגולש. בתקופה האחרונה גוגל מתמקדים בהיבט הלוקאלי, וסביר להניח שסיגנל זה יתחזק יותר ויותר עם הזמן.
3. כמות הגולשים הייחודיים באתר (במדידה באמצעות סרגל הכלים של גוגל, גוגל אנליטיקס וכדומה), מהווה מדד נוסף, לטענת המשיבים לשאלון.
4. ה-PageRank של האתר – כאמור, ככל שגבוה יותר, כך האתר יאונדקס טוב יותר (מהר יותר ולעומק). מלבד ה-PR, יש משמעות למוניטין של האתר וההנחה היא שאתר שמקושר היטב ברשת, יזכה ל-PR גבוה שיעיד על מוניטין גבוה (ו-Trust).
5. מדדי איכות הכתיבה, כגון חוות דעת של מומחים, פרסים וכדומה, יכולים להוות סיגנל חיובי נוסף לאתר. כתבה שפורסמה לראשונה באתר, תספק לאתר ערך מוסף מבחינת מנועי החיפוש, שמנסים לזהות מקרים אילו ולהעניק להם קרדיט.
6. חוזקו של המותג בסביבה הלא מקוונת – כלומר, למותג חזק ופעיל בתקשורת המסורתית (העיתונות המודפסת, הרדיו וכדומה) יכולה להיות השפעה חיובית גם באינטרנט.

Time-Based Factors

אחד מהאתגרים הגדולים שאתרי החדשות נאלצים להתמודד איתם, הוא אלמנט הזמן. ברגע שמתרחש אירוע חדשותי, האתרים הגדולים נלחמים זה בזה ומנסים להיות הראשונים שמפרסמים את הידיעה. הבעיה היא שאתר המפרסם לראשונה ידיעה חדשותית, אשר רלוונטית לאותה נקודת זמן, לא תמיד יופיע ראשון בתוצאות האורגניות של גוגל חדשות. כיצד לגרום לתוכן שפורסם באתר לפני כמה שניות להופיע בהקדם האפשרי בתוצאות החיפוש האורגניות, מעל יתר אתרי החדשות?

1. לגרום לגוגל לאנדקס את התוכן במהירות – ניתן לעשות זאת באמצעות מפת XML דינאמית לאתרי חדשות, שיתוף הכתבה באתרי רשתות חברתיות, שימוש באתרי סימניות ויצירת באז מיידי סביב נושא הכתבה.
2. אפקט הראשוניות משמעותי גם כאן. אתר אשר יהיה הראשון שיפרסם כתבה בנושא הרלוונטי, יזכה לנקודות חיוביות מצד גוגל. המשיבים לשאלון מציינים: דאגו בכל מחיר שגוגל יאנדקס את הכתבה שלכם לפני האתרים המתחרים.
3. מומלץ לציין בעמוד הכתבה את תאריך ושעת פרסום הכתבה. גוגל עשויים להשתמש בנתונים אילו על מנת לשפר את האינדוקס ולבחון את ראשוניות הפרסום, או על מנת להציג נתונים אילו ב-Snippet של גוגל חדשות.
4. מומלץ לייצר בזמן קצר מספר כתבות סביב אותו נושא, אשר מציגות עמדות שונות כלפיו, התפתחויות בפרשה וכדומה. פרסום מספר כתבות סביב נושא אקטואלי, יכול להפוך את האתר לאוטוריטה באותו נושא.

URL & Sitemap Factors

ועכשיו לצד הטכני: מפות XML ומבנה כתובות URL: עד כמה הם משמעותיים לגוגל חדשות?

1. בהיבט הטכני, הגשת מפת XML עבור מידע חדשותי נבחרה במקום הראשון, מבחינת ההשפעה החיובית שלה על שיפור המיקומים בגוגל חדשות.
2. שימוש בכתובות URL סטטיות, ללא כפילות URLs, חשוב ליצירת דפים שניתן לקשר אליהם מבחוץ, אשר יכולים לצבור השפעה חיובית.
3. שימוש בכתובות URL ידידותיות, חשוב לטעמי בעיקר לשיפור חווית הגלישה באתר, אך באתרים בשפה האנגלית, נתפס גם כמשמעותי מבחינת שילוב מילות המפתח ב-URL של הדף. כתובות URL ארוכות מידי, או כאילו אשר מכילות מספר רב מידי של פרמטרים, עשויות דווקא להזיק.

User-Behavior Metrics

חווית הגלישה באתר, ואופן האינטראקציה של הגולשים בו, מהווים מדד נוסף מבחינת האלגוריתם של גוגל חדשות (כך לפי המשיבים לשאלון זה). חלק מהמדדים הללו מוכרים לנו היטב, אך אחרים מפתיעים מעט. הנה העיקריים שביניהם:

1. שיעור ההקלקות (CTR) גבוה על התוצאות מגוגל חדשות, ישפיע לטובה על המיקומים.
2. מספר הציוצים בטוויטר על כתבה שהתפרסמה, עשוי להעיד על מידת האטרקטיביות שלה לאותו זמן. מעניין לראות שטוויטר סומן כמדד משמעותי יותר מאשר רשתות חברתיות אחרות. יחד עם זאת, ברור שלשיתוף ה-URL של הכתבה ברשתות החברתיות, לרבות פייסבוק וגוגל +1, תהיה השפעה חיובית על המיקומים האורגניים.
3. אחוזי עזיבה (Bounce Rate) נמוכים מהכתבה, במיוחד בקרב גולשים אשר הגיעו לכתבה בהתוצאות האורגניות או מגוגל חדשות, אשר לחצו "חזור" בדפדפן.

Video Factors

ידוע שישנם יתרונות גדולים לשילוב מדיה עשירה בתכני האתר. גולשים רבים מעדיפים להגיע היום לדפים עם סרטוני וידאו או תמונות, מאשר דפי תוכן ארוכים ומייגעים. באותו האופן, שילוב סרטני וידאו באתרים חדשותיים משמעותי גם כמדד SEO. כיצד לבצע אופטימיזציה לסרטונים שבאתר?

1. שלבו את מילות המפתח בכותרת (Title), בשם הסרטון וטקסט תיאור הסרטון.
2. עדכנו טקסט חי עם מילות מפתח רלוונטיות סביב הסרטון. למשל: טקסט תקציר עם תיאור המידע המופיע בסרטון, תמלול הסרטון, חוות דעת על המוצג בסרטון וכדומה.
3. שימוש במפת XML המיועדת לתכני וידאו, והגשתה לכלי מנהלי האתרים של גוגל, יכול להגדיל גם כן את הפוטנציאל שתכני הוידאו יוצגו בתוצאות האורגניות ויזוהו על-ידי האלגוריתם של גוגל בצורה תקינה.

לסיכום, יישום בפועל של הממצאים המרכזיים העולים מהנתונים שפורסמו בפוסט זה, יעזור לכם בקידום ושיווק אתרי אינטרנט המכילים מידע בעל אופי חדשותי. מאחר ומסמך זה מכיל חומר רב, אני מציע להדפיס את הטקסט או לשמור את כתובתו במועדפים, לשימוש חוזר בעת הצורך (אין צורך לזכור בעל פה את כל המידע). אשמח לשמוע מכם תגובות, רעיונות ושאלות.

נושאים נוספים שאולי יעניינו אותך:

• 23 בינואר 2012 -- Page layout algorithm (אלגוריתם פריסת עמוד) – כמה מודעות זה כבר יותר מדי?

כבר מזה זמן מה שאני בוחן התאמת אתרי אינטרנט למכשירי סמארטפון וטכניקות קידום אתרים סלולריים. מכשירי הטלפון הסלולריים כבר מזמן לא משרתים אותנו לצרכי שיחות בלבד. הסמארטפונים מתפקדים היום כמחשבים לכל דבר, המשלבים, בין היתר, יכולות חדשות של גלישה באינטרנט המוכרות מהמחשבים הביתיים. עם צמיחה בקצב מדהים של הטכנולוגיה, וגידול בכמות הגולשים באינטרנט ממכשירי הסמארטפון, אין לי ספק שעיצוב והתאמת אתרים לסמארטפונים הוא תחום שככל שיחלוף הזמן, נעסוק בו יותר ויותר.

למה זה מעניין אותי?

• התחזיות צופות שעד סוף 2011 יהיו יותר מ-73 מיליון משתמשי סמארטפון בארה"ב בלבד, המהווים כ-31% מכל אוכלוסיית משתמשי הסלולר (eMarketer), ושעד שנת 2013, כמחצית מגולשי האינטרנט יגלשו באמצעות מכשירי סמארטפון (Gartner).
• הסטטיסטיקות הרשמיות שפרסמו פייסבוק מעידות על יותר מ-250 מיליון גולשים אקטיביים אשר גולשים בפייסבוק ממכשירי סמארטפון ופעילים פי שניים מהגולשים הקלאסיים (Facebook Official Statistics).
• וגם בישראל, באתר זאפ הצהירו שחמישה מתוך עשרת המוצרים הפופולאריים שנמכרו ביותר בשנת 2010 היו סמארטפונים (דה מרקר).

התאמה של אתרי אינטרנט לטלפונים חכמים

התאמה של כל אתר למדיה סלולרית אינה עניין פשוט כל כך. הפתרון לא כולל רק שימוש בקובץ CSS שונה על מנת להציג את כל האתר בפריסה ארוכה וזהו. התאמה נכונה של אתר למכשירי סמארטפונים, כוללת תהליך של פישוט ומיקוד תכני האתר לשימוש נייד. אין צורך בתפריטי ניווט ארוכים ומסורבלים, טאבים, היררכיה עמוקה מידי או תכנים עמוסים. מבנה האתר והאופן שבו מוצגים התכנים, צריכים להיות ברורים וממוקדים לצרכי הגולש הנייד. בפסקאות הבאות, אסביר כיצד לעשות זאת מבחינה טכנולוגית, ועל מה לשים דגש בהיבט קידום אתרים (SEO) והדילמות הכרוכות בכך.

הצג לי את ה-User Agent שלך ואגיש לך את התוכן הרלוונטי

מכשירים סלולריים שונים מזוהים עם User Agent שונה (לקריאה מקדימה אודות מהו User Agent באתר וויקיפדיה לחץ כאן). למכשירי iPhone, Samsung או BlackBerry לדוגמא, יש User Agent ייחודי עם סימון המותאם לאותו יצרן ודגם.

לגוגל יש זחלן נפרד אשר מיועד לסריקה של תוכן המיועד למכשירים ניידים, שמו Googlebot-Mobile ואלה פרטיו המלאים (שמשתנים לעתים):

זחלן זה מיועד לסריקה של דפי אינטרנט המותאמים לטלפונים סלולריים (מספיק שיהיו ידידותיים לפורמט סלולרי) ויצירת אינדקס ייעודי לכך. הזחלן שבדוגמא למעלה, מתנהג למעשה כטלפון סלולרי מסוג Nokia 6820, כדי שיוכל להגיע לאותם אתרים שמאפשרים כניסה רק למכשירים סלולריים.

תוצאות חיפוש מותאמות לנייד

גוגל מציעים ממשק חיפוש ייעודי המותאם למכשירים ניידים, Google Mobile Search, הזמין בכתובת http://www.google.com/m/ – דפים שתומכים בגרסת סלולר, מוצגים לרוב עם סימן של טלפון נייד לצד כתובת התצוגה של האתר (לא בהכרח מסמל תאימות מלאה של האתר):

תוצאות החיפוש בגרסה זו יכולות להיות שונות מאשר התוצאות האורגניות של גרסת החיפוש הקלאסית. השינויים מבוססים על כמה פרמטרים:

• לוקאליות – תוצאות לוקאליות עשויות להופיע גבוה יותר בתוצאות החיפוש, בהתאם להיסטורית החיפושים של הגולש ומיקומו הגיאוגרפי.
• תאימות – אתרים אשר מציעים גרסה סלולרית, או אשר קל יותר להמיר את התצוגה שלהם לגרסה סלולרית, יופיעו לעתים במיקומים גבוהים יותר (תשוו לדוגמא שאילתות שונות בין התוצאות של Google.com לבין Google.com/m). האלגוריתם של גוגל מנסה לנבא כיצד יפוענח דף של אתר אינטרנט, כשייקרא בסוג המכשיר הנייד של אותו גולש (לקריאה נוספת: פטנט שהוגש על-ידי גוגל לזיהוי תוכן אשר מתאים לפורמט של טלפון נייד).
• מכשיר הנייד ממנו בוצע החיפוש – אתרים אשר אינם מותאמים בצורה מלאה לאותו מכשיר נייד ממנו בוצע החיפוש, עשויים להופיע במיקום נמוך יותר מאשר אתרים אשר עברו התאמה מלאה לדוגמא.

היכן להקים את גרסת הסמארטפון?

ניתן להקים את גרסת הסלולר של האתר על גבי Sub-Domain, ספרייה פנימית באתר (Sub-Directory), Domain נפרד, כתובות שונות בדומיין הראשי (למשל, אותן כתובות רק עם פרמטר ייחודי לגרסת סלולר), או אפילו בכתובות זהות, ללא כל שינוי.

גוגל לא מציינים העדפה כלשהי בצורה רשמית. מרבית האתרים מפנים את הגולשים ל-Subdomain הבא: http://m.domain.com אך אין כל מניעה להפנות את הגולשים לכתובת בשם אחר. אם בחרתם להגדיר את גרסת הסלולר על כתובת שונה מאשר http://m.domain.com, אני מציע בכל זאת לבצע הפניה מ-Subdomain זה לכתובת שבחרתם (כי ישנם גולשים אשר התרגלו כבר לגלוש לכתובות אתרים בתוספת "m" וחבל לפספס אותם).

בנוסף, ניתן להכין אתרים ייעודיים אשר עבור מכשירי סמארטפון שונים. לדוגמא, ניתן להגדיר גרסה ייעודית למכשירי iPhone שתופיע ב-Subdomain הבא: iphone.domain.com, לעומת גרסה שמיועדת למכשירי BlackBerry שתופיע בכתובת bb.domain.com.

מבחינת מבנה כתובות ה-URL, אין חשיבות לשמירה על אותן כתובות URL כמו באתר הראשי בגרסת ה-Desktop, אך מומלץ לעשות זאת בכל זאת (במידה וניתן), על מנת לשמור על אחידות במבנה הכתובות של שתי הגרסאות (לנוחיות הגולשים).

מפת XML עבור Google Mobile

יש לחולל מפת אתר מסוג XML בפורמט המיועד לאתרי סלולר. לאחר מכן, יש להגיש את המפה לכלי מנהלי האתרים של גוגל. מפת ה-XML יכולה להיות נפרדת מהמפה ראשית, או להיות משולבת איתה. כמה הערות חשובות:

• מפה ייעודית לסלולר תציג רק דפים שמגישים מידע בפורמט המותאם למכשירים ניידים.
• התג חייב להופיע במפת האתר.
• פורמטים נתמכים: non-mobile (this includes most content), XHTML mobile profile WML, cHTML (iMode).

דוגמא לפורמט תקין של מפת XML for Mobile Content:

וולידציה של הקוד

יש לשלב DocType מתאים בתחילת הקוד של דפי גרסת ה-Mobile ומומלץ שתוכן הדפים יעבור וולידציה לפי התקנים המקובלים:

• וולידציה לפי תקן W3C לדפים מסוג XHTML.
• בדיקת תאימות באמצעות W3C MobileOK Checker: http://validator.w3.org/mobile/ (מומלץ להשיג לפחות 25% תאימות).

במידה וגוגל מזהים שתוכן של דף מסוים לא מפוענח בצורה תקינה למכשיר סמארטפון ספציפי, ממנו נצפה הדף, ייתכן שתוצג גרסה שונה ו"רזה" של אותו דף, המותאמת בצורה אוטומאטית לפורמט של המכשיר הנייד של אותו הגולש (ולנו לא תהיה שליטה על אופן התצוגה).

הפניות

במצב האידיאלי, המערכת צריכה לבצע בדיקה של ה-User Agent, על מנת לוודא האם מדובר בגולש שולחני קלאסי (או רובוט לחילופין), או שמא גולש ממכשיר טלפון סלולרי (או זחלן כמו Googlebot-Mobile לצורך העניין). במידה והמערכת תזהה שהפניה התבצעה ממקור שה-User Agent שלו מזהה אותו כגולש סלולר, יש צורך לבצע הפניה זמנית מסוג 302, בהתאם למצבים הבאים:

• כשגולש מגיע לאתר ממכשיר נייד או דפדפן נייד תתבצע הפנית 302 מהגרסה הקלאסית של אותו דף, לגרסת הסלולר שלו. במידה וקיימות כמה גרסאות סלולר (למשל, גרסת iPhone נפרדת מאשר גרסת mobile רחבה), המערכת תבצע הפנית 302 לגרסה הרלוונטית, בהתאם ל-User Agent ממנו הגיעה התנועה. רשימת User Agent של טלפונים ניידים פופולאריים.
• כשזחלן נייד (כגון: Googlebot-Mobile) סורק את הדף, תתבצע הפנית 302 מהגרסה הקלאסית של אותו דף, לגרסת ה-Mobile שלו.

הרשאות גישה

מומלץ לעדכן קובץ Robots.txt ב-Root של הדומיין או האתר של גרסת הסלולר, כך שיחסום את Googlebot מלסרוק את תכני הדפים המיועדים למכשירי הסלולר, ויאפשר רק ל-Googlebot-Mobile גישה לתכנים אילו. בצורה דומה, מומלץ להגדיר בקובץ ה-Robots.txt של האתר הקלאסי הראשי, חסימה ל-Googlebot-Mobile, מאחר ואיננו רוצים להסתכן בסריקה של תוכן כפול.

לדוגמא, במידה וגרסת ה-Mobile תותקן על SubDomain נפרד (כפי שנעשה לדוגמא באתר YouTube.com באמצעות הכתובת http://m.youtube.com/), יש לעדכן בקובץ Robots.txt של גרסת הסלולר את התוכן הבא:

אופטימיזציה לדף

בכלליות, דרישות האופטימיזציה לתוכן דפי ה-Mobile זהות לדרישות ה-SEO הרגילות (H1 בראש כל עמוד, תגיות Title ו-Meta Descriptions ייחודיים ורלוונטיים, Alt לכל תמונה וכדומה). ניתן להשתמש באותם תכנים מגרסת ה-Desktop עבור תגיות ה-Meta Description וה-Title.

מומלץ שכל עמוד בגרסת הסלולר, יכיל קישור טקסט מסוג hRef לגרסת ה-Desktop של אותו עמוד. ניתן למקום קישור זה בתחתית כל עמוד (בפוטר) או במיקום אחר לפי הצורך. לדוגמא, ניתן לשלב את הטקסט הבא בתחתית כל עמוד: "הצג את העמוד בגרסת: נייד | קלאסי". בדרך זו, אנו גם מציגים חיווי לכך שהדף הרלוונטי מוצג בגרסת סלולר (חיווי שיכול לעזור גם לגולשים וגם למנועי החיפוש) וגם מאפשרים לגולשים מעבר נוח בין שתי הגרסאות.

לסיכום

סקירה זו אינה ממצה את כל הדילמות או השאלות שמתעוררות בעת בנייה או קידום אתר סלולרי (יש עוד כמה נקודות שרציתי לשתף, אך החלטתי לשמור אותן לפוסט מאוחר יותר). אני מודה שגם אינני יודע עדיין את כל התשובות, מאחר וגוגל אינם מספקים את כולן בצורה רשמית. יחד עם זאת, אשמח לשמוע ניסיונות, חוויות, שאלות או ביקורות על התחום.

כלים ועזרים מומלצים

• W3C MobileOK Checker – בדיקת וולידציה לתוכן שמיועד למכשירים ניידים http://validator.w3.org/mobile/
• User Agent Switcher – תוסף Firefox לצפייה בדפים ממכשירים ניידים https://addons.mozilla.org/en-US/firefox/addon/59/
• בדיקת תגובות HTTP – כלי שבאמצעות ניתן לבחון את תגובות השרת מ-Clients שונים, כולל מ-iPhone (שימושי במיוחד לבדיקת תקינות ההפניות) http://www.web-sniffer.net/
• כלי מנהלי האתרים של גוגל – מציג מידע בנפרד עבור מכשירים ניידים. למשל: סטטיסטיקות של שאילתות חיפוש שבוצעו במכשירים ניידים וסמארטפונים, מידע על שגיאות סריקה בדפים עם תוכן לסלולר מסוג WML/XHTM ו-CHTML, אפשרות לאחזר במדויק דף באתר בתור Googlebot-Mobile וכדומה http://www.google.com/webmasters/tools

מקורות נוספים מומלצים

• הבלוג הרשמי של גוגל – חדשות, עדכונים וטיפים מצוות ה-Google Mobile http://googlemobile.blogspot.com
• מדריך פיתוח אתרים לניידים – מידע רשמי מגוגל על פיתוח אתרים לגרסת סלולר http://google.com/support/webmasters/bin/topic.py?topic=28803
• פוסט מעניין מ-SearchEngineLand.com – http://searchengineland.com/the-new-mobile-seo-what-you-need-to-know-40101
• מדריך SEO for Mobile של MobileThinking.com – http://mobithinking.com/sites/mobithinking.com/files/dotMobi_Mobile_SEO_Best%20Practices.pdf
• כלי מילות המפתח של גוגל – עכשיו מציג גם נפחי חיפוש ממכשירים סלולריים http://adwords.google.com/keywordtool
• איך לטפל בתוכן סלולרי, להשיג אינדוקס תקין ולהימנע מכפילות תוכן – פוסט מעט ישן (מ-2009), בשני חלקים, שתורגם מצוות ה-Webmaster Central היפני של גוגל), אבל עדיין רלוונטי ומעניין -
  חלק ראשון, חלק שני

נושאים נוספים שאולי יעניינו אותך:

• 9 ביוני 2006 -- מערכת GBuy של גוגל צפוייה לשחרור ב-28 ביוני
• 11 באוקטובר 2007 -- יחסי ציבור מול קידום אתרים
• 21 באפריל 2006 -- שינוי שם למערכת google local
• 19 באוגוסט 2005 -- שלושה מפרסמי פרמיום באדוורדס
• 25 בפברואר 2006 -- מקבץ חדשות כלכליות מגוגל

במהלך הימים האחרונים, גוגל החלו להטמיע (שוב) את ממשק הג'אז החדש שלהם ב-Google.co.il. בינתיים, נראה שהממשק החדש מופיע לסירוגין בעיקר למשתמשי דפדפן Chrome (אך לא רק). כנראה שהוא מעודכן כעת רק בחלק ממרכזי המידע של גוגל ישראל וככל הנראה, במהלך התקופה הקרובה הוא יעודכן בהדרגתיות בכל שאר מרכזי המידע (אלא אם כן הם יחליטו לעצור את תהליך ההטמעה, כפי שקרה במהלך יוני 2010).

איפה כל הג'אז?

ממשק המשתמש החדש פעיל בינתיים באופן חלקי, ללא מאפייני Instant, תצוגה מקדימה של תוצאות חיפוש, ניווט ללא עכבר ובשלב זה, גם ללא תוצאות לוקאליות מתוך גוגל מקומות (Google Places).

יחד עם זאת, חלקכם אולי שמו לב לכך שהממשק עלה עם מערכת זיהוי אוטומאטי של מיקום הגולש (המאפיין נמצא בסרגל האפשרויות הימני של המסך). תיאורטית, המערכת מאתרת את מיקומו הגיאוגרפי של הגולש, על מנת לבצע התאמה אישית של תוצאות החיפוש בהתאם למיקומו הפיזי. מעשית, תוצאות החיפוש עדיין לא משתנות ולא ניתנת בשלב זה העדפה לוקאלית כלשהי.

כיצד זה מתאפשר?

זיהוי המיקום הגיאוגרפי של משתמש הקצה אפשרי הודות למקורות הבאים:

• התכונה "המיקום שלי" בסרגל הכלים של Google, מאפשרת למשתמשי קצה לשתף באופן אקטיבי את המיקום הגיאוגרפי שלהם.
• היסטוריית חיפושים בכל שירותי גוגל (לרבות גוגל מפות), תורמת מידע חיוני נוסף אודות המיקום הגיאוגרפי.
• נתונים פרטיים מתוך חשבון ה-Gmail של המשתמש (במידה והמשתמש מחובר).
• באמצעות שיתוף פעולה של גוגל עם חברות כמו Quova, המספקות שירותים מתקדמים לאיתור מיקום גיאוגרפי בטכניקת Geolocation by IP address, גוגל מסוגלים לאתר את המיקום הגיאוגרפי המשוער של משתמש הקצה. בצורה זו, ייתכן ששני מחשבים (או יותר) מאותה רשת, החולקים את אותה כתובת IP, יופיעו עם מיקום גיאוגרפי שונה זה מזה.

שימו לב!

לא ניתן לכבות את ההתאמה האישית המבוססת מקום. למעשה, בגוגל מאמינים שאין צורך ממשי בכך, מאחר ותכונה זו תשפר משמעותית את איכות התוצאות, ביחס לשאילתות המשתמשים ומטרותיהם. האם אתם מסכימים עם כך? אפשר להתווכח עם זה. האם זה ישנה את האופן שבו אנו מקדמים אתרים עם מאפיינים לוקאליים?

המיקום הגיאוגרפי נשמר ב-Cookie וניתן רק לנקות את תוכן ה-Cookie באמצעות לחיצה על המיקום שזוהה באופן אוטומטי (או מחיקה פיזית של קובץ ה-Cookie).

האם ההשקה המחודשת והשקטה של ממשק הג'אז מרמזת על כך שבקרוב נראה ב-Google.co.il תוצאות לוקאליות מתוך גוגל מקומות? ניתן לשער שהתשובה לכך היא כן. תכונה זו פעילה כבר מזה זמן מה בחיפושים בשפה העברית ב-Google.com. למי שעדיין לא נערך לכך, הגיע הזמן לעדכן את כרטיס העסק שלך ב-Google Places.

נושאים נוספים שאולי יעניינו אותך:

• 28 ביוני 2010 -- ממשק משתמש חדש לגוגל ישראל
• 25 במרץ 2011 -- כלי התצוגה המקדימה של גוגל הגיע לישראל
• 28 בפברואר 2011 -- סינון תוצאות חיפוש מסוג מתכונים
• 19 בינואר 2011 -- עיצוב חדש לבלוג של SEO ישראל

לפני קצת יותר משנה, עדכון קטן שביצעו גוגל (רבים מתייחסים לעדכון בשם "עדכון וינס") גרם למותגים מסוימים ברשת לקבל דחיפה נוספת בתוצאות החיפוש. כשמאט קאטס, ראש מחלקת הספאם של גוגל, נשאל קצת לאחר מכן, האם גוגל נותנים משקל רב יותר למותגים בקביעת המיקומים? התשובה הייתה שאינם מייחסים חשיבות רבה במיוחד למותגים עצמם, אלא כדבריו, הם מתייחסים יותר לסממנים כמו אמון, סמכות, מוניטין וכדומה. כלומר, החשיבות שהם נותנים למותגים ברשת, מבוססת ברובה על סממני איכות מוכרים כמו TrustRank, PageRank ו-Authority.

מדוע גוגל צריכים להתייחס לחוזק המותג?

המטרה של גוגל תמיד הייתה להציג למשתמש את התוצאות הרלוונטיות והאיכותיות ביותר, המתאימות לשאילתת החיפוש שביצע. אם יש חיפושים רבים בגוגל לביטוי "SEO ישראל קידום אתרים", או לחילופין, אם גולשים רבים מחפשים את הביטוי "קידום אתרים" ומיד אחר כך גם את "SEO ישראל", ניתן להסיק על קיומו של מתאם חזק בין שם החברה "SEO ישראל" לבין הביטוי "קידום אתרים". לכן, הגיוני שגוגל ירצו שאתר קבוצת SEO ישראל יופיע במיקומים גבוהים עבור שאילתות חיפוש של הביטוי "קידום אתרים". בנוסף:

• קשה להטות את התוצאות באמצעות "זיוף" חוזקו של מותג. מותגים חזקים נבנים לאורך זמן, ונדרשת עבודה קשה ואינטנסיבית על מנת ליצור רלוונטיות, אטרקטיביות ועולם ערכים חיובי ויציב סביב מותג כלשהו.
• ניתן להילחם באתרי ספאם חסרי זהות ופנים, אשר אינם מציגים בצורה ברורה מי עומד מאחורי האתר.
• התייחסות לגולשים ולנושאים שעל סדר היום עוזרת ליצור תוצאות חיפוש רלוונטיות יותר המותאמות לשאילתת החיפוש שהקליד הגולש.

כיצד לדעת מה כוחו של המותג שלי ברשת?

באמצעות שאילתת חיפוש פשוטה, ניתן לקבל תמונת מצב לגבי מספר הפעמים ששם המותג שלכם מוזכר ברשת האינטרנט. למשל, הקלידו בגוגל את שאילתת החיפוש הבאה בגוגל וקבלו רשימת אתרים המכילים את שם המותג Sony, למעט תוצאות מאתר sony.com:

sony -site:sony.com

ניתן גם לבצע חיפושים ממוקדים יותר על מנת לבחון כמה פעמים מוזכר שם המותג שלכם בצירוף מילות מפתח רלוונטיות.

למשל, שאילתת החיפוש הבאה בגוגל, תחזיר בתוצאות החיפוש רשימה של דפים המכילים את הביטוי "קידום אתרים" בצירוף שם החברה שלנו, להוציא דפים מאתר seoisrael.co.il:

-site:seoisrael.co.il "קידום אתרים" +"SEO ישראל"

ניתן להשתמש באותה שאילתה גם ב-Yahoo לקבלת תוצאות מלאות יותר:

מותגים חזקים במיוחד, עשויים גם להופיע בגלגל הקסמים של גוגל כחוליות המקושרות למילת מפתח רלוונטית. למשל, אם תקלידו "שחזור מידע" בגלגל הקסמים, תקבלו את חברת "טיק טק שחזור מידע" כתוצאה רלוונטית המקושרת למרכז הגלג, כתוצאה ממתאם חזק בינה לבין הביטוי "שחזור מידע":

את אותם ביטויים שמופיעים בחוליות הגלגל, תוכלו למצוא גם ברשימת החיפושים הקשורים, שבתחתית תוצאות החיפוש. אם שם המותג שלכם עולה כשמחפשים ביטוי רלוונטי, יש בסיס להניח שקיים קשר חזק בין השניים.

כיצד ניתן להגביר את המודעות לשם המותג ברשת?

• פרסום PPC על מוצרי החברה ושירותיה, בשילוב שם המותג וסלוגן החברה.
• שילוב שם המותג באתר שלכם, בתג ה-Title ובטקסט ה-Meta Description של כל דפי האתר. דף "אודות" עם Title או <h1> אנמיים ללא שם או סלוגן החברה, מפספסים את העיקר.
• הגברת הדומיננטיות ברשתות חברתיות והחדרת שם המותג שלכם באתרי קהילות כמו פייסבוק וטוויטר.
• פרסום מאמרים והפצת הודעות לעיתונות עם מידע אודות החברה, פעילויותיה, שירותיה ומוצריה (אל תשכחו לשלב את שם המותג במאמרים שאתם מפרסמים).
• הפעלת בלוג רשמי לחברה המתוחזק באופן שוטף עם חדשות ועדכונים מהחברה, מאמרים מקצועיים, המלצות, דעות אישיות וכדומה.
• הגברת הנוכחות בפורומים באמצעות מתן תגובות מקצועיות בפרומים רלוונטיים ברשת ושילוב שם המותג וקישור אל אתר החברה מטקסט החתימה.
• שילוב שם המותג בטקסט העוגן של קישורים נכנסים (בצירוף הביטוי שאתם מעוניינים לקדם) על מנת לחזק את הקשר שבין המותג והביטוי הרלוונטי לבין אתר האינטרנט של החברה שלכם. גם קישורים פנימיים עשויים לעזור לכם לספר יותר על מערכת היחסים שבין שם המותג לבין ביטויים רלוונטיים (אגב, מסיבה זו גם לא אתנגד ללוגו באתר המקשר לדף הבית ומוגדר עם Alt שבו גם שם החברה מופיע וגם הביטוי המקודם על דף הבית).

בנוסף, שיווק המותג שלכם מפה לאוזן, פרסום בערוצי תקשורת מסורתיים ושילוב עבודת יחסי ציבור בערוצי המדיה הרלוונטיים לקהל היעד שלכם – כל אלה יתרמו להחדרת המותג שלכם לציבור והגברת המודעות אליו גם בסביבת ברשת.

סיכום דברים

מבחינתי, אחד החסרונות הבולטים של "אפקט המותג", הוא שמותגים חזקים, עם תקציבי פרסום אדירים ומשרדי יחסי ציבור חזקים העומדים מאחוריהם, עשויים לקבל יותר כוח בעוד שמותגים חלשים יותר יידחקו לפינה. בסופו של דבר, מותגים חזקים מושכים אליהם גם יותר קישורים "טבעיים" ובאז סביבם.

מצד שני, צריך לזכור שבהנחה שגוגל אכן פועלים בצורה זו, אין זה אומר שרק אתרים של מותגים חזקים יופיעו במיקומים גבוהים. זהו מדד אחד מיני רבים, אשר עשוי להשפיע במקרים מסוימים מאוד על התוצאות, אך אינו בא על חשבונם של סיגנלים אחרים הידועים כמשפיעים בקביעת המיקומים.

אני מציע שבמקביל לעבודת ה-SEO השוטפת לשיפור איכות התוכן של האתר, רמת האופטימיזציה הפנימית שלו ומערך הקישורים הנכנסים אליו, כדאי גם לנסות ולחזק את מותג החברה ברשת באמצעות עבודת שיווק ויחצ"נות טובה.

נושאים נוספים שאולי יעניינו אותך:

• 23 בפברואר 2006 -- אלגוריתם החיפוש החדש של MSN
• 22 באוגוסט 2005 -- שתי פונקציות חדשות בבלוגר להקטנת כמות הספאם
• 14 בפברואר 2006 -- גוגל מפעילים שירות pay per call
• 20 באפריל 2007 -- מדריך עיצוב אתרים – שיפור צבעי האתר
• 22 בנובמבר 2008 -- Google SearchWiki – התוצאות שרצית?

גוגל קיבלו לפני מספר ימים אישור לפטנט בשם Ranking documents based on user behavior and/or feature data. פטנט זה עוסק בשאלה כיצד להעריך את איכות קישור מסויים בהתאם למאפייני הקישור ולהתנהגות הגולש בהקשר אליו.

ההנחה העומדת בבסיס הפטנט היא שלא כל הקישורים נוצרו שווים, ולכן יש צורך לשייך ערך שונה לכל אחד מן הקישורים המופיעים בדף בהתאם לסיכוי שגולש סביר ילחץ על אחד מהם, ובהתאם יתחלק גם הכוח שהקישורים יעבירו אל הדפים המקושרים. כלומר, קישור שגולש סביר לא ילחץ עליו יעביר פחות כוח מקישור שגולש סביר כן יבחר בו.

המודל החדש הינו מודל מנוגד לתפיסה הראשונית של גוגל, שהתבטאה במודל pagerank, שהתייחסה אל כל הקישורים בדף בצורה אחידה. מודל pagerank התייחס אל מה שנקרא "גולש אקראי" הלוחץ על קישורים בצורה אקראית. המודל החדש מחליף את הגולש האקראי במה שנקרא "גולש סביר" הבוחר את הקישורים עליהם הוא לוחץ בצורה הגיונית ולא אקראית. המודל מביא דוגמאות לקישורים שהסבירות ללחיצה עליהם נמוכה יותר, כגון קישור אל תנאי השימוש באתר, באנרים, וקישורים בנושאים שאינם קשורים לנושא הדף.

המודל החדש כולל שני חלקים: בדיקה של התנהגות גולשים אמיתיים בדף ובדיקה של מאפיינים טכניים של הקישור.

התנהגות הגולשים

החלק של התנהגות הגולשים נעשה באמצעות מעקב אחר התנהגות הגולשים דרך דפדפנים או תוספים לדפדפנים (כגון google toolbar) המאפשרים מעקב אחר הקישורים עליהם הגולש לוחץ בפועל. קישורים עליהם הגולשים לוחצים יעבירו כוח רב יותר מכאלה שלא נלחצו על ידי הגולשים. מאפיינים נוספים שנבדקים:

• שפת הגולשים
• תחומי העניין שלהם
• שאילתת החיפוש שהביאה את הגולשים אל הדף
• מספר הפעמים בהן שום קישור לא נלחץ על הדף

מאפייני הקישור עצמו

החלק של מאפייני הקישורים נותן דוגמאות למאפיינים שעשויים לחזק או להחליש קישור מסויים. מאפיינים אלו יכולים לכלול (אך לא חייבים לכלול):

• גודל הפונט של הקישור (או גודל התמונה של הקישור), צבעו, עיצובו (מודגש, מוטה, קו תחתון וכו') וסוגו (טקסט / תמונה).
• הקשר הקישור (טקסט הנמצא מסביבו)
• מיקום הקישור (מיקומו בתוך קוד הדף ומיקומו על המסך)
• אם הקישור הינו חלק מרשימה, מיקומו ברשימה.
• מספר המילים בטקסט העוגן של הקישור, וקיום מילות מפתח בתוכן
• מסחריות הקישור

מאפייני הדף בו מופיע הקישור

מאפיינים נוספים הנבדקים במסגרת המודל הם מאפיינים של הדף בו מופיע הקישור, וההתאמה שלהם למידע המקביל לגבי הדף אליו מכוון הקישור. מאפיינים אלו כוללים:

• כתובת הדף (url) בו מופיע הקישור
• מספר הקישורים בדף
• קיום טקסט בדף
• קיום כותרות בדף
• התאמת תוכן הדף לתוכן הדף המקושר

סיכום

הפטנט החדש נותן תוקף רב יותר לנושא שכבר זמן רב אנו שמים לב אליו, והוא שלקישורים שונים בדף יש משקל שונה בהתאם למאפיינים שלהם, ולכן הערך שלהם מבחינת קידום אתרים שונה.

נושאים נוספים שאולי יעניינו אותך:

• 6 באוקטובר 2005 -- msn מתחילים פיילוט של adCenter בארה"ב
• 10 באפריל 2006 -- גוגל אדסנס בעברית – סוף סוף!
• 1 בנובמבר 2011 -- חדשות גוגל: שירות חדש יתריע על תוכן משוכפל
• 21 בנובמבר 2007 -- כלי חובה של קידום אתרים בחו"ל
• 6 באוגוסט 2011 -- חדשות Google יולי 2011